בית הטור של יעל

הטור של יעל ענתבי



יחסי עירייה - מינהל קהילתי

דוא הדפסה PDF

בתחילת השבוע הבא יתקיים דיון בבית המשפט בקשר לערעור המינהל הקהילתי על החלטת העירייה לקיים בחירות חוזרות להנהלת המינהל הקהילתי פסגת זאב.

לפני שאתם ממהרים לדפדף, מחוסר עניין בנושא, לפרסום של הקניון בעמוד הבא ואז אשאר עם חמשת הקוראים שממש מעניין אותם אם יהיו בחירות בפסגת זאב, אני רוצה להפיס את דעתכם שקיום הבחירות למינהל הקהילתי לא ממש עקרוני. תהיה אשר תהיה החלטת בית המשפט - בסופו של יום, המינהל הקהילתי חייב לחיות בסימביוזה, ביחסי גומלין עם העירייה.

אין קיום למינהל קהילתי מעצם הגדרתו ללא העירייה ולכן גם בהנהלת המינהל שותפים נציגי העירייה.

כמובן שיכולים להיות חילוקי דעות, כפי שיש בכל ארגון ומשפחה וכמובן שרשאים לפנות לבתי משפט אם יש חשש לחוסר צדק. אך השאלה האמיתית היא איך ממשיכים מכאן.

אם ראש העיר מבטל פעם אחר פעם ביקור מקצועי בפסגת זאב שלו ושל כל סגל הפקידות הבכיר - אנחנו כשכונה בבעיה. כמו הסלוגן של משרד התחבורה שיפה גם כאן - בכביש אל תהיה צודק, תהיה חכם. גם אם בית המשפט יחליט שיושבי הראש שמכהנים עתה בהנהלת המינהל צודקים  ואין לקיים בחירות, בית המשפט במקרה הקיצון יכול לכפות על העירייה לא לקיים בחירות בארבע השנים הקרובות אבל  לא יכול לכפות על ראש העיר להתייחס באהדה לחברי ההנהלה, ויחסים צוננים זה הדבר האחרון שפסגת זאב כשכונה צריכה שיהיו בינה לבין העירייה.  

יומיים לפני יום כיפור. לעיתים בעיתון נפגע מישהו מאחת הכתבות או חמור מכך, שמנו תמונה לא מוצלחת שלו. אני מתנצלת מכל הלב, למרות שאני יודעת שיתכן וגם בעתיד יקרו מקרים כאלה ולכן קבלו את התנצלותי למפרע.

שנה טובה, ואל תשכחו להיזהר כשאתם חוצים את הכביש בעיקר במקומות בהם הרכבת הקלה עוברת.

 גמר חתימה טובה!

 

תשע"ב

דוא הדפסה PDF

שנת תשע"ב בפתח והיא מלאה בראשי תיבות מעולים: "תהיה שנה עם ביטחון", "שנה עם בריאות", "שנה עמוסת בונוסים"

ובפסגת זאב: "שנה עם בחירות"... וגם "שנה עם בנייה מואצת".  ציניקנים יגידו שאפשר גם: "תביא שתי עגבניות בשלות לשקשוקה". אבל בפרוש השנה החדשה, אנחנו לא מתייחסים למשביתי שמחות.

בתקופה הזו, האנושות נחלקת לשניים: אלה שמחכים בקוצר רוח שתתחיל השנה החדשה ורק המילים חדש והתחדשות כבר גורמים להם  התרגשות מהבלתי נודע: "יאללה שנסיים את הישנה, אולי בשנה הבאה ישתנה לנו המזל ומי יודע איזה דברים חדשים השנה החדשה תביא איתה". לעומתם,  יש את אלה המביטים בצער בשנה החולפת, כמו שמביטים במכרה ותיקה שעצוב להיפרד ממנה.

אני שייכת קצת לטיפוסים הראשונים, אוהבת חידושים, מסתקרנת מהבלתי נודע ובעיקר מקווה ומשוכנעת  שיהיה מה זה מדהים. מצד שני, אני  גם שייכת קצת לסוג השני: מסתכלת בחיבה על השנה שחלפה על מה שהספקתי ועשיתי, לטוב ולרע. בגדול, אני  יכולה להגיד לעצמי בסיפוק שגם בעיתות של אתגרים, היה הרבה סיפוק ועשייה ברוכה. בימים אלה, אני בעיקר אוהבת את... הימים האלה. הימים שבין מה שהיה לבין מה שיהיה, הימים שיש המכנים אותם בחצי זלזול: שלהי השנה. כאילו, הכי סתם ושיגרה שיכול להיות, להרים טלפון למישהו יקר ולחייך איתו בוקר טוב. לפתוח את החלון בבוקר ולנשום את האוויר הקצת קריר שמנקה את הלילה. להתחיל בדיוק עכשיו לכתוב ספר שכבר רציתי לכתוב מזמן וחשבתי אולי בשנה הבאה, אבל למה לחכות?  להספיק לתכנן את הפגישה שנדחתה ולהצליח  כבר היום לשכנע ולשנע ולהביא.

כן, אפשר לומר שהימים האלה שלפני תחילת השנה, הם בעיני המצוינים ביותר להתחלות חדשות, ככה יש לי פור של כמה ימים על כולם שמחכים להתחיל אחרי החגים.

ובלי קשר לראשי התיבות, שתהיה לכולנו שנה מוצלחת ויפה, שנה שתחייך אלינו ואנחנו אליה בחזרה.

 

מי צריך מינהל קהילתי?

דוא הדפסה PDF

בעיריית ירושלים סבורים שמכיוון שבבחירות האחרונות למינהל הקהילתי השתתפו רק כ 4,700 תושבים שזה בערך 15%  מבעלי זכות הבחירה, צריך לקיים בחירות נוספות. הסף שהיה עפ"י התקנון  בבחירות הקודמות דיבר על 20% או 5,000 בוחרים שיגיעו לבחור כדי שהנבחרים ייחשבו למייצגים. לעומתם סבורים במינהל הקהילתי שלא צריך לקיים בחירות נוספות וסיבותיהם עמהם.

אני רוצה להציע דרך הסתכלות נוספת: אם אחרי כל הרעש התקשורתי לפני הבחירות הקודמות והצבת קלפיות כמעט בכל בניין, הגיעו לבחור רק 4,700 בוחרים שזה אומר כאלף בוחרים בלבד בנוסף למעגל של המקורבים של כל מועמד. המסקנה צריכה להיות שמוסד המינהל הקהילתי כשל בנושא המרכזי שהוא אמור להוביל, להיות מייצג לתושבי השכונה. כמות הבוחרים הזעומה מעידה על כך שהמינהל אינו מעניין את תושבי השכונה. לכן, תוצאות הבחירות צריכות להבהב באלף נורות אדומות אצל מקבלי ההחלטות  - עליהם לבטל את מוסד המינהל הקהילתי ולהשאיר על כנו את המתנ"ס עם פעילות קהילתית. בדיוק, אגב, כפי שקורה בכל הארץ. ושלא נחשוב, כי רק בפסגת זאב זה המצב. גם ברמות, גם בנוה יעקב, לא ברור אם וכיצד יתקיימו בחירות.

כפי ששמתם לב, חזרו כצפוי פקקי הבוקר בכל השכונה וביתר שאת. גם נקודות שבהן טיפלתי בעבר כדי להזרים את התנועה באמצעות הסדרת הרמזורים, חזרו לסורן בעקבות שינויים ברמזורים לטובת הרכבת. הפתרון האולטימטיבי לפקקים הוא פתיחתו של כביש 20. חיבור פסגת זאב דרך בית חנינה לכביש לכביש 443 שממנו נוכל להתפצל או לת"א או לתוך ירושלים לכביש בגין.

העבודות על הכביש מתבצעות במלוא עוזן. ניתן לראות את העבודות בנסיעה לת"א מכביש 443. ביקשתי ונענתי בחיוב לתגמל את הקבלנים אם יסיימו את העבודות מוקדם מהמתוכנן וגם לשקול פתיחה מדורגת של הכביש. הצפי כיום לפתיחת הכביש הוא ספטמבר 2012, אומנם בעוד שנה, אך לפחות יש אור בקצה המנהרה. סעו בזהירות!

 

נסיעה נוחה

דוא הדפסה PDF

ביום שישי שעבר ראיתי אנשים מחייכים. זה לא היה יום של חיוכים בכלל. המצב בדרום היה בכי רע. אבל אצלנו הרכבת החלה לנסוע. לא סתם החלה לנסוע, אלא חינם. מה איכפת לנו שהסיבה הייתה שמערכת הכרטוס שלהם כשלה. אם נותנים חינם, פתאום יש לנו זמן ולא איכפת לנו לנסוע שעה ורבע עד למרכז העיר. עם ישראל חי ועם ישראל אוהב נסיעות חינם!

מה יהיה בעתיד?

האם מערכת התחבורה תתפקד כפי שצריך? האם יגיעו מספיק אוטובוסים בזמן שיובילו את האנשים לרכבות? האם הזכיין יצליח להתגבר על מחלות הילדות של הרכבת? האם תהיינה לרכבת בעיות בגלל הנסיעה בשכונות הערביות, איך יתמודדו עם האבטחה? כמה כסף המדינה תצטרך בסופו של דבר לשלם כל שנה לזכיין בגלל מיעוט המשתמשים? האם התושבים ישתמשו בחניוני החנה וסע הממוקמים בעיר או שהם יהפכו לפילים לבנים?  איך הולכי הרגל וכלי הרכב הפרטיים יקבלו את השחקנית החדשה במגרש? וכמה תאונות תגרמנה בעקבותיה? לרוב השאלות, מן הסתם,  גם למומחים הגדולים ביותר אין תשובות, כי קשה לצפות את התנהגות התושבים בפועל ואת זה נדע כולנו רק בחודשים הקרובים.

האמת, שנראה לי שמערכת הכרטוס הכושלת עשתה רק טוב לזכיינית הרכבת. בצורה כזו, רוב חומות ההתנגדות לרכבת אצל התושבים התמוטטו עם נסיעות החינם. גם אלה שנרתעו מלנסוע בלב שועאפט או בית חנינה, גם אלה שנרתעו מהזמן הרב שיקח לרכבת להגיע, גם אלה שנרתעו מהסדרי הבטיחות, ברגע שנודע שמדובר בנסיעה ללא תשלום, רובנו יצאנו לנסות את הרכבת מספר פעמים.

בשבת, יום אחרי ההפעלה הראשונה, ביקרתי אצל  הורי. להם, מדהימים שכמותם, היו רק שבחים על הפעלת הרכבת: "איזה יופי! איזה תענוג, איזו נוחות"! וגם להפתעתי: "איזו מהירות"! "והיה לכם מקום לשבת"? שאלתי, "בטח שהיה! כולם עברו לנסוע בחינם ברכבת, האוטובוס היה חצי ריק..."

 

רכבת ההצלה

דוא הדפסה PDF

רבים הסיכויים שהרכבת תתחיל להסיע נוסעים בסביבות ה- 21.8, אומנם באיטיות, אך זוהי, אם לא שמתם לב לכך, בשורה ענקית לציבור ההורים.

הימים האחרונים של החופשה הם הימים שבהם ההורים מיצו את כל ההפעלות לילדים וכולם, כולל הסבא-סבתא, מותשים לגמרי.

והנה באה רכבת ההצלה...

בערב הפעלת הרכבת, שילחו את הילדים לישון מוקדם. בבוקר, לפני העבודה, קחו אותם לתחנת הרכבת הראשונה (כדי שיוכלו לתפוס מקום בישיבה) בשד' משה דיין. הילדים יעלו לרכבת מצויידים בכרטיס רב-קו  ובסנדוויצ'ים עם ביצה ומיונז, אפשר גם עם טונה או אפילו שוקולד למריחה ובקבוקי מים.

שעה וחצי(!) הלוך, עד הר הרצל, שעה וחצי חזור. באמצע יתווספו תקלות חוויתיות. בצהריים הילדים חוזרים לבית עייפים ומרוצים. הגדולים מביניהם, יכולים לרדת בהר הרצל, לטייל שם ולחזור, מה שיוסיף עוד שעתיים לחוויה. בערב ילכו לישון שוב מוקדם, כי למחרת... הפתעה! נסיעה נוספת ברכבת. התירגולת כמו ביום הקודם, אלא שהיום תנו לילדים גם מפה של תוואי הרכבת והם יצטרכו לסמן באיזו שכונה ובאילו רחובות יש תחנות. המתקדמים יכתבו מה ידוע להם על הרחוב בו נמצאת התחנה. אפשר כמובן להוסיף חברים ולגוון בסנדוויצ'ים. צהריים, חוזרים עייפים ומרוצים ו...יום שלישי - הפעם, הילדים מקבלים שוקו ולחמניה וחווים "אטרקציה מתמטית ברכבת": הילדים יספרו כמה אנשים עולים ויורדים בכל תחנה ובסוף יחשבו את הממוצע ויציינו איפה עלו הכי הרבה נוסעים. למחוננים, ניתן לנסות לחשב, בעקבות מספר הנוסעים, מה תהיה רשת הביטחון שהמדינה תפרוש לזכיין וכמה תצטרך לשלם לו.

כך, כיד הדמיון הטובה עליכם: יום טבע, יום בריאות, יום ספורט, יום תנ"ך, יום טכנולוגי, יום אומנות, ועוד ועוד. עד ה- 31.8.

איזה מזל שראש העיר לקח על עצמו את תיק החינוך בעיר. תודו שיש כאן חשיבה מקורית המשלבת הפעלה איטית של הרכבת תוך התייחסות אמפטית לציבור ההורים.

עדכון אחרון ( שישי, 05 אוגוסט 2011 09:09 )
 
עמוד 5 מ- 13

חפשו אותנו...

Facebook

מבזקים