בית הטור של יעל

הטור של יעל ענתבי



ריסוס של מי שום

דוא הדפסה PDF

כשמני מזוז, היועץ המשפטי לממשלה בעבר החליט להאשים את חיים רמון במעשה מגונה, היו הרבה קולות שהשמיצו אותו.גם בתקשורת, שהוא מגזים ואיך הוא עושה דבר כזה לשר החביב. אני שלחתי לו, מכתב תמיכה. כתבתי לו שבהחלטה שלו הוא גרם לנו לחיות בעולם טוב יותר. יכולתי להבין חיילת צעירה מחבקת שר בכיר בשביל התמונה לקראת שחרורה מהצבא. לא יכולתי להבין איך השר מנצל את המצב לנשק בגסות את מי שיכלה להיות בקלות בתו. את הגועל מהתנהגותו של קצב כבר חשתי עוד בתקופת ההאשמות נגדו כשאנשים רבים בסביבתו אמרו שהתנהגותו הבוטה הייתה ידועה לכולם. עם פסק הדין, פשוט הייתה תחושה של עוד צעד ענק למיגור הרוע והשחיתות בארץ. השופטים אומרים בצורה חד משמעית - קצנו בהטרדות ברחוב, בצבא, במשרדי הממשלה, במשטרה. קצנו בהטרדות של בעלי שררה שמרגישים גיבורים על חלשות מהם, בקיצור: "כל דאלים... שילך לכלא ונראה אותו שם גבר"... מדובר כאן ביום חג לא רק לנשים, אלא לכל מי שחפץ לחיות בחברה מתוקנת.

אפרופו יום חג, לפני מספר גליונות, הפנתי שאלה לגבי תופעה שבה גבעולי צמחי התבלין שלי באדנית התכסו בשכבה לבנה שלא סימנה טובות. משה בלולו מפסגת זאב מרכז, גנן במקצועו, יעץ לי לרסס את הצמחים במים שהושרה בהם שום קצוץ. זה אומנם מסריח משהו פחד, אבל הפלא-ופלא, עשה את העבודה תוך מספר ימים והצמחים חזרו לאיתנם. מה שאומר שלא צריך לאבד תקווה ואפילו צמחים כמשים חוזרים לאיתנם.

זוהי כמובן גם התקווה שלי בקשר למינהל הקהילתי בפסגת זאב שלמרות שהוא היה עד היום מדולדל וכמוש, הכוחות המחודשים שיצטרפו אליו לאחר הבחירות, יצליחו להזריק לו זריקת מרץ ועידוד, ינקו את האורוות הדורשות איוורור וניעור ומי יודע, אולי גם ריסוס של מי שום והמינהל יתחיל לתפקד כפי שמינהל קהילתי אמור להיות.

עדכון אחרון ( שני, 24 ינואר 2011 03:08 )
 

חשוב לבוא להצביע

דוא הדפסה PDF

בערך אחת לחודש, אני מקבלת הזמנה מלשכת ראש העיר להצטרף לביקור ראש העיר באחת מהשכונות בירושלים. ראש העיר אוהב לחוש את השטח ע"י המפגש הבלתי אמצעי עם התושבים. בכל הזמנה שכזו שאני מקבלת, נחמץ לי הלב, כי אני רואה מהסיורים בשכונות שבהם השתתפתי, כמה הביקורים האלו משמעותיים לסיוע לשכונה. לא רק ראש העיר מגיע, אלא כל רמת הפקידות הבכירה. המינהל הקהילתי והתושבים מעלים נקודות הזקוקות לשיפור ומביאים נושאים לדיון.

ביקור שכזה היה צריך להתבצע עוד לפני שנה וחצי בפסגת זאב. לצערי ראש העיר ביטל את הביקור, בגלל השמצות שהשמיץ אותו יו"ר המינהל אלי בן חמו. כך הפסידה פסגת זאב שנה וחצי שהייתה עשוייה לשחק לטובתנו.

זאת אחת הסיבות שאני כל כך מצפה לבחירות שיתקיימו בשבוע הבא בפסגת זאב.

בין המתמודדים יש רבים ראויים שכל רצונם לתרום לשכונה ואשמח שסוף סוף יהיו לי, כחברת מועצה, פרטנרים כדי לדחוף את פסגת זאב קדימה. אני בוטחת בחכמתם של תושבי הפסגה שידעו להצביע עבור המועמדים שכוונתם טהורה לקדם את השכונה.

15 שנה לא היו בחירות בפסגת זאב! 15 שנה ישבו חברי ההנהלה הקודמת ובשנים האחרונות, רבים מהם כבר התנתקו מהעשייה ואלו שנדבקו לכסאם רק הזיקו לשכונה.

לכן כה חשוב שתושבי פסגת זאב יגיעו להצביע בהמוניהם, למרות שבחירות בשכונה זה לא דבר כל כך אטרקטיבי, למרות שיש לנו השגות לגבי המתכונת בה מתנהלות הבחירות, חשוב לבוא, להצביע ולהשפיע.

ולגבי תפקידי בעירייה, אני שמחה לבשר לכם, כי לקחתי על עצמי תפקיד נוסף ומעתה בנוסף לטיפול בכל ענייני פסגת זאב, אהיה אחראית על איכות השירות בעירייה. את הרעיונות שיש לכם איך לשפר את השירות לתושבי ירושלים, אשמח אם תשלחו אלי. תראו שביחד נשנה דברים.

 

עדכון אחרון ( ראשון, 12 דצמבר 2010 00:33 )
 

למה לא כולם?

דוא הדפסה PDF

בתקופה האחרונה יש חזרה להרבה תוכניות ריאליטי - תוכנית אוכל, תוכנית הרזיה, ריקודים ועוד ועוד. מידי פעם באחת מתוכניות הריאליטי יש איזה רגע מתח, כאשר המנחה נכנס לחדרם של המשתתפים ומודיע שבתוכנית הזאת אנחנו משנים את הכללי. ואז, פתאום מחליטים להביא מועמדים מתוכניות עבר, מחליטים על כאלה שיוצאים מהמשחק. דברים מהסוג זה גורמים למשחק להיות בלתי צפוי- מפתיע ומעניין יותר את הצופים בבית.

והנה בשכונה, אנו עדים לתוכנית הריאליטי הכי מדהימה וקרובה אלינו. הבחירות למינהל הקהילתי. בינתיים יש 40 מועמדים וטרם בוצעו הדחות.

הייתי רוצה הפעם לקחת לי את תפקיד המנחה, לאסוף את כל המועמדים, וכשברקע מתנגנת מוזיקה של מתח וצפייה, אביט בעיניים של כולם והם יביטו בי, אחרי 5 דקות של מבטים מורטי עצבים ואחרי שנצא לפרסומות ונחזור אומר להם כך:

"חברים יקרים, כולכם הצעתם את המועמדות שלכם להנהלת המינהל הקהילתי. לא הגעתם בהמוניכם, בסך הכל, אתם 40!

ארבעים אנשים שעפ"י הצהרתכם, אתם מעוניינים לתרום לפסגת זאב ומציעים את עצמכם לבחירות בשכונה, לתפקידים שאינם בשכר כלשהו. והנה עכשיו אתם עומדים לפסק דינו של הבוחר.

אני שמחה לבשר לכם שביטלנו את הבחירות. בואו כולכם ותהיו בהנהלת המינהל הקהילתי. רוצים לתרום? תתרמו! כל אחד יהיה באיזו וועדה שהוא רוצה וביחד תבחרו את יושב הראש של המינהל הקהילתי. הציבור יחסוך את הכסף שאמור להיות מושקע בבחירות ואתם כולכם תהיו מרוצים שהשגתם את מטרתם".

אחרי חודשיים, רבע מכמות הנבחרים, יפסיקו את פעולתם מחוסר עניין, חצי נוסף יעזוב אחרי חצי שנה. השאר יהוו את הגרעין הקשה של תהליך קבלת ההחלטות.

 

בחירות להנהלת המינהל הקהילתי

דוא הדפסה PDF

השבוע נסגרה ההרשמה לרשימת המועמדים לבחירות להנהלת המינהל הקהילתי. 40 אנשים הגישו מועמדות בפסגת זאב ל- 9 אזורי הבחירה שזה יפה מאוד. יש אזורים שבהם יש מעט מועמדים ולכן הסיכויים גבוהים יותר לכל מועמד, ויש אזורים בהם יש הצפה של מועמדים.

רבים טעו ושאלו אותי אם אני מתמודדת על תפקיד יו"ר המינהל הקהילתי ומצאתי את עצמי יותר מידי פעמים מסבירה שנבחרתי על ידי תושבי פסגת זאב בבחירות לעירייה להיות חברת מועצה ואני מייצגת את פסגת זאב במועצת העיר.

הנהלת המינהל שתיבחר תייצג את תושבי פסגת זאב במינהל הקהילתי שהוא גוף משותף לתושבים, לעירייה ולחברה למתנ"סים. וכך שכונת פסגת זאב תהיה השכונה היחידה בעיר בה יהיה שילוב של הדרג המחליט (מועצת העיר) עם נציגות תושבים שתפקידה להשפיע על קבלת ההחלטות באמצעות עידוד מעורבות התושבים בנושאים שמעסיקים את השכונה. כעת, כאשר יהיו לפסגה נציגים נבחרים ומתוך הכרות עם חלק גדול מהמועמדים אני בטוחה, כי הם יהוו נציגות ראויה, אוכל בשמחה לעבוד איתם בשיתוף פעולה. מה שלא הלך כל כך עם המינהל הקהילתי הנוכחי שחבריו נבחרו לפני 15 שנה ורובם אינם פעילים כבר שנים רבות.

לכן, כל מי שייבחר להנהלת המינהל הקהילתי בבחירות האלה הוא מבחינתי פרנטר ראוי כי אותו בחרו תושבי פסגת זאב.

אפשר להלין רבות על שיטת הבחירות. למה דווקא בפסגת זאב הוחלט על 9 אזורים ולא על שלושה או ארבעה כמו בשכונות אחרות, למה ההצבעה היא אישית למועמד אחד ולא לרשימה שכונתית וכו' וכו'. זה מה שיש כרגע, ולנו לא נותר אלא לבוא בהמונינו ולבחור נציגות תושבים ראויה לפסגת זאב.

חשוב לדעת כי אם לא ישתתפו לפחות 5,000 תושבים בבחירות תישאר על כנה ההנהלה הנוכחית, ראו הוזהרתם!

סתיו בפסגה

 

פרופורציות ואובססיות

דוא הדפסה PDF

לפני שבועיים המחשב שלי קרס מעומס ביטים או מה שזה לא יהיה.

בזמן שהוא בילה במעבדה, ניסיתי לעשות דברים שקשורים לעיתון ואינם קשורים למחשב, אבל מכיוון שמאוד דאגתי, לא ממש יכולתי להתרכז ולכן כדי שלא אתקשר בכל רגע לטכנאי לשאול מה המצב, התחלתי לנקות את הבית. למרק את הכיריים, לצחצח את המקרר ואפילו... לקרצף את פח האשפה. יש משהו מזכך בלהוציא את כל הכוחות והמרץ כדי להעלים כתם בלתי נראה. הבעייה היא שכאשר הגיעו שאר בני הבית ומתוך התנהלות רגילה הם גרמו לכתמים נוספים בכל מקום. התחושה הייתה שלא רק שהם לא מערכים את העבודה שלי, אלא גם לא מחזירים למקום ולא שומרים על הניקיון שכל כך עמלתי עליו. פתאום הבנתי ללבם של אלה שבאופן קבוע עסוקים ביום יום בהתמקדות אובסיסיבית בפרטי פרטים שאף אחד אחר מלבדם לא מייחס להם חשיבות כה גדולה. כאלה שכל החיים שלהם ושל הסובבים אותם ניבטים רק מתוך הפרספקטיבה של הניגודיות: נקי מלוכלך, אמת-שקר, טהור-טמא, ותמיד עומדים על המשמר שמא, והיה ו... ואולי.

חשבתי שאולי למי מאירגוני השמאל התקלקל השבוע המחשב או משהו בסדר גודל כזה שפתאום הכניס את כל המערכת העולמית לטירוף: בשכונות רמות ופסגת זאב אישרו לבנות כמה עשרות דירות! אמאל'ה כתם!

אובמה אמר לא לבנות ואתם בניתם - צאו מהמשחק ואם לא, שברו את הכלים ולא משחקים. אני בדעה שהדרך לריפוי אובססיות היא לא להכנע להן אלא פשוט להראות שצריך לחיות נורמלי, לבנות כמה דירות שצריך מבלי להסס ומבלי להתנצל.

ממש כמו התינוקת בת השנתיים שהגיעה אלי לבית באותו יום מתוזז, ולימדה אותי משהו על פרופורציות, כשעמדה במרכז הסלון, ובזמן ששלולית צהובה הלכה והתנקזה סביבה, דיווחה בחיוך תמים של מלאכים: "פיפי" .

{joscommentenable}

עדכון אחרון ( שבת, 23 אוקטובר 2010 22:25 )
 
עמוד 8 מ- 13

חפשו אותנו...

Facebook

מבזקים