בית הכר את הפסגה שמות הרחובות בפסגת זאב עם מחשבות לעתיד

שמות הרחובות בפסגת זאב עם מחשבות לעתיד

דוא הדפסה PDF

בעצם ימים אלה אנו עדים לתנופת בניה גדולה ברבעים שונים של השכונה. בתים רבים נבנים במזרח ובמרכז ולא ירחק היום שבו הבתים הללו יאוכלסו. כחלק מאכלוס השכונה יהיה שלב של קריאת שמות לרחובות החדשים. בשורות הבאות נרצה להציג את העקרונות של קביעת שמות רחובות מתוך מטרה להיות מעורבים ואולי אף להציע שמות רחובות מיוחדים שיאפיינו את סביבות פסגת זאב.

 

קצת רקע לקריאת שמות רחובות

בעיצוב הזיכרון המחקר מבחין בין היסטוריה לבין מורשת ולבין הנצחה וייצוג; להלן נתמקד ברכיב של ההנצחה. בתוך רכיב זה קריאת שמות היא רק צורה אחת של הנצחה. תפקידה להיות 'סוכן זיכרון', שבהרבה מקרים הוא משמש ככלי פוליטי. החוקר אודי לבל העוסק בהתגבשות הזיכרון הישראלי מדגיש במחקרו את הצד הפוליטי: "המיקוח הפוליטי על גבולות המיתוסים הממלכתיים כולל את המיקוח על השליטה באתרי זיכרון...שמות רחובות... ובאמצעותם מחדירים את המיתוס לרבדים היומיומיים של הפעילות האנושית".

בהקשר זה, קריאת שמות רחובות היא צורת הנצחה מקובלת המשקפת, מטבע הדברים, אופי וזיכרון תרבותיים, והיא חלק מהתייחסות החברה לסובב אותה. הכוונה בכך היא כמובן לשמות רחובות בעלי משמעות ולא לרחובות בעלי שם כללי (ניטראלי) שעשויים להיות יפים כשלעצמם, אך אינם משקפים זיכרון (שמות צמחים, בעלי חיים - בשכונת מנחת בירושלים, מזלות, אבני החושן או עצמים מעולם הטבע והגיאוגרפיה).

לקביעת שמות רחובות יש כללים ברורים,  כך בעולם וכך גם במדינת ישראל. כל גוף מוניציפאלי מגדיר זאת על פי אופיו ועל פי סולם החשיבות שהגדיר לעצמו.

קביעת שמות רשמיים לרחובות החלה בתל אביב של ראשית המאה העשרים: הכל החל בראשית המאה, בכך שמתיישביה של תל אביב (אז אחוזת בית), רצו להעניק לשכונתם ייחוד תרבותי, וראו צורך להנציח ולסמל את עבריותה בדרכים שונות, ביניהן בשמות הרחובות. משכונה קטנה בת שישה רחובות  ב 1910, תל אביב צמחה ובראשית שנות השלושים היו בה יותר ממאתיים רחובות נושאי שמות.

מגמות בקביעת שמות רחובות

בישראל נעשו מחקרים אחדים על שמות רחובות, מהם משתקפות מגמות ביחס לתהליך של קבלת החלטות וכן העדפות בבחירת שמות. מסתבר שלמרות הרציונאל הכללי המשותף, בכל הקשור להנצחת דמויות מופת מן העבר הקרוב והרחוק, ניכרים דפוסים שונים בקביעת שמות הרחובות בערים וביישובים בארץ. למשל, לפני קום המדינה הייתה מגמה לקרוא שמות רחובות על שם אנשים פעילים בתחום העשייה הציונית. לעומת זאת לאחר קום המדינה נעשו שימושים בשמות אחרים. בהרבה יישובים וערים ניכרת לאחרונה מגמה לקריאת שמות בעלי אופי ציוני מובהק - אך יש גם דפוסים אחרים, שממעטים בהם עתה, להבליט את צד הגבורה והשורשים הציוניים. דוגמה מובהקת לכך הם שמות הרחובות בעיר מעלה אדומים המציינים שמות ניטראליים, כגון: נחלים במדבר יהודה, סוגי סלעים, אבני החושן, צמחי שדה, כלי נגינה ועוד, אך אף לא שם אחד המשמש כהנצחה. מחקר משווה שנערך בקצרין, אריאל ושדרות, שהם 'יישובי קצה' הן גיאוגרפית והן פוליטית - חברתית מעלה הבדלים באופי ההנצחה בכל אחד מן המקומות המושפע גם מאופי התושבים בו (עולים או תושבי הארץ) וגם מתקופת הקמתו. ביישובים הוותיקים (רמלה ושדרות) שמות רחובות הקשורים בהיבטים הציוניים, יהודיים וביטחוניים הם בעלי משקל רב, לעומת היישובים הצעירים (אריאל וקצרין) שם המרכיב הציוני קטן יותר, ושמות הרחובות המשמעותיים הם בעלי אופי 'ניטראלי', שמות מקומות ונושאי טבע.

מגמות לקריאת שמות רחובות בירושלים

ההשפעה הפוליטית בקריאת שמות רחובות מודגמת יפה במספר אירועים שפורסמו בירושלים בתקופה האחרונה. למשל, הניסיונות להנציח את שמו של ארנן יקותיאלי, מי שהיה סגן ראש עיריית ירושלים ממפלגת מר"צ, בשם רחוב לא צלחו. כך גם לגבי הנצחת שמו של איש האצ"ל, זאב אפלבוים. בשני המקרים קבוצות לחץ פוליטיות הצליחו לטרפד החלטת הנצחה מסיבות אידיאולוגיות שונות.  בירושלים הנושא מורכב ביותר בגלל אופייה המגוון של העיר, ולכן למערכת הזו נוספים גם לחצים של גורמים דתיים. ההקשר הפוליטי מובלט יותר בירושלים, גם משום שבעיר ממוקמים מוסדות שלטון שלעתים לבכיריו יש נגיעה לנושא, כפי שהיה בפרשת קריאת שם רחוב בסמוך לבית המשפט העליון. לחץ ההנצחה והתור הארוך של ממתינים גרם ליוזמה בעירייה לפצל רחובות ארוכים לשניים. במקרים מסוימים משפחות המונצחים שרחובות יקיריהם אמורים היו להתחלק מחו בתוקף, והעירייה החליטה לשנות את ההחלטה. מנגד יש קשיים רבים לעמוד בביקוש של משפחות המעוניינים שיקיריהם יונצחו. הרשימה ארוכה, וכיום ממתינים למעלה מ-200 שמות להנצחה. מיותר לציין כי הקושי הפוליטי בירושלים כמובן לא מקל על קבלת החלטה וממילא התור הארוך אינו מתקצר.

שמות רחובות פסגת זאב

בפסגת זאב מצויים 84 רחובות, שאת שמותיהם ניתן למיין לקבוצות על פי קטגוריות ושכיחות. נסקור כאן את שמות הרחובות על פי קבוצות עיקריות.

דוגמאות של שמות הרחובות בפסגת זאב על פי חלוקה לקטגוריות עיקריות:

א. מזלות: קשת, מאזניים, טלה.

ב. שמות פעילי ציבור: שמחה הולצברג, משה דיין, עוזי נרקיס.

ג. שמות יחידות צבא עד הקמת המדינה ובמלחמת השחרור: משטרת היישובים, גדוד מכמש. 

ד. הנצחה לנופלים במלחמת השחרור וששת הימים: השישה עשר, הארבעה. 

ה. שמות רופאים מפורסמים: אהרנפלד, רחמילביץ'.

ו. שמות סופרים וספרים: פגיס, יהושע, כסא רחמים. 

ז. שמות אומנים ורבנים: ניקובה, רפול, ונטורה. 

ח. שמות לוחמי מחתרות: פדרמן, נתנזון, מרידור, פאגלין.

מעט רקע לשמות הרחובות בשכונה

קביעת שמות הרחובות בירושלים נעשית בוועדה עירונית בעירייה. ההחלטות מתקבלות בדרך כלל בעקבות בקשת הנצחה המלווה בהמלצות של מוסדות ואנשים פרטיים. הגישה למסמכים לצורך חקירת הנושא איננה קלה, והיא מלווה בקשיים בירוקראטיים, בהתמודדות עם מידע חלקי ועם חוסר סדר הנובע בין השאר מסרבול המערכת. בהסתמך על הנתונים החלקיים ומעיון בתכתובות של ועדת שמות הרחובות בפסגת זאב, עולה שגורמים אינטרסנטיים מקדמים קריאת שמות, ולכן נוצר גיוון רב בנושאי הזיכרון, כפי שהם משתקפים בשמות הרחובות. בכל חלקי השכונה מונצחים אישי ציבור רבים. חלק זה של הנצחת דמויות פעילות הוא דומינאנטי ביותר (עשרים וארבעה רחובות). חלק גדול מן המונצחים היו פעילים בכנסת או אנשי חינוך, וחלקם היו פעילים בארגונים צבאיים. קיימת גם הנצחה של חסידי אומות העולם הקשורה במלחמת העולם השנייה. קבוצת הרחובות על שם לוחמי המחתרות, רובם פעילי אצ"ל, היא גדולה במיוחד (שלושה עשר רחובות). אין ספק שהענקת שמות של פעילי האצ"ל, היא חלק ממגמה של הנצחה המדגישה את החלק האקטיבי יותר של הלוחמים הללו בתקופת המחתרות. הנצחתם בשכונה קשורה ללא ספק בשינוי הפוליטי בעקבות המהפך השלטוני משנת 1977.

הנצחת מלחמת העצמאות בפסגת זאב נעשית תוך שימוש בשמות של חמש יחידות, ויש גם רחוב על שם קבוצה של נופלים ספציפית, רחוב השישה עשר. מלחמת ששת הימים מונצחת בשם רחוב אחד בלבד (הארבעה); יחידות צבא מונצחות בחלק המרכזי של השכונה, רשימות של עשר יחידות שחלקן גם לחם באזור בתקופת מלחמת ששת הימים. למלחמות שלאחר מלחמת ששת הימים אין אזכור בשמות הרחובות בשכונה.

הנצחה ימנית בשכונה

המגמה של קריאת שמות רחובות בשכונה בקשר לדמויות פוליטיות אינה דומה למקובל בערים חדשות אחרות בארץ. הגיאוגרף יורם בר-גל הראה, שבערים צעירות המגמה היא של הנצחת שמות פעילים עד הקמת המדינה או מעט אחריה, והדמויות המונצחות הן בעלות צביון פוליטי מהמרכז ושמאלה. בפסגת זאב המגמה ברורה, הנצחת פעילים (לעיתים פוליטיים) שעשייתם הייתה בשנים של הקמת המדינה ולאחריה. קבוצה לא קטנה, ביניהם של דמויות פעילי ימין. הפעילות במחתרות אף היא בולטת, שנים עשר שמות רחובות על שם אנשים שהיו פעילים במחתרות, בעיקר באצ"ל. באשר להיבט הפוליטי העומד ביסוד קריאת השמות לרחובות, רובם של השמות נקבעו בימיו של ראש העיר טדי קולק (1993-1965). לדעתי, עובדה זו יש בה כדי להעיד על מגמה ממלכתית של ראש העיר הזה, וזאת משום שטדי קולק לא היה כידוע איש ימין. מובן שנשמעו גם קולות שהתנגדו ל'הנצחה ימנית' זו.

מה לא מונצח בשכונה?

ראוי גם להדגיש את הצדדים שאינם מונצחים בשמות רחובותיה של  פסגת זאב. במחקר שערך בר-גל הוא ציין שבהרבה מן היישובים והערים מצויים שמות רחובות בעלי מרכיבים מעולם הטבע וההיסטוריה של האזורים שמסביבם, אפשר שזה נעשה כחלק מרצון שלא להיכנס לוויכוחים פוליטיים – אך גם כדרך זיכרון נוספת. בפסגת זאב בולט בחסרונו היעדר ההתייחסות לאזור הגיאוגרפי שממוקמת בו השכונה, לספר המדבר ומאפייניו. זאת בשונה מהמקובל בירושלים בתל-אביב ובערים אחרות.

נציין נושאים אחדים שהיה לכאורה מקום להתייחס אליהם בקביעת שמות רחובות השכונה, בתחום השמות ההיסטוריים. לכאורה ניתן היה לחשוב על שמות יישובים מהעבר הרחוק והקרוב שהיו בסביבה הקרובה ביותר: גבעת שאול, עלמון, ענתות, כפר עברי, עטרות; או התייחסות גיאוגרפית לסביבה שכלל לא  באה לידי ביטוי, שעה שמכל חלון בבתי השכונה נשקף נוף המדבר הסמוך: ספר המדבר, ארץ בנימין, נחל פרת, הנחל (כינוי לנחל פרת, יהושע טו ז), צל-צח. נופי מדבר, צופה מדבר, או דמויות היסטוריות שפעלו באזור: ירמיהו, שאול המלך, בנו יהונתן, יהונתן החשמונאי שפעל לא הרחק מכאן במכמש, ועוד. אין זה מן הנמנע שחלק מן השמות כבר 'תפוסים' כשמות רחובות במקומות אחרים בירושלים, אולם ללא שום זיכרון היסטורי רחוק שכונה זו יוצאת דופן במיוחד.

 שיתוף התושבים בקריאת שמות רחובות השכונה

 בהתאם לעקרונות שהוצגו ברשימה זו יש מקום בהחלט לחשוב על שמות רחובות שמאפיינים את אזור פסגת זאב ושניתן לשלבם כשמות רחובות ברבעים ההולכים ונבנים בימים אלה. הכוונה להציע לועדת השמות מספר שמות רחובות מצומצם בהם יתאפיינו נופי הסביבה, ההיסטוריה של האזור הקשורים בארץ בנימין.

נשמח לקבל הצעות עם נימוקים ראויים אותם נעלה לועדת שמות הרחובות בעירייה. מתוך רצון להשלים את הנושאים החסרים בשמות הרחובות. כיוון שהתהליך ממושך אנו נדרשים להכין את הדברים בתקופה זו כדי שלפני שיבוצע אכלוס הבתים החדשים נוכל להציג את בקשותינו לועדת שמות הרחובות.

הצעות אפשר להעלות בפורום החדש שנפתח באתר האינטרנט של פסגת זאב:                    www.pis.co.il

להרחבה

י' שפנייר, "עיצוב הזיכרון בשמות רחובות בשכונת פסגת זאב ובגבעת זאב", דרך אפרתה (ביטאון המכלה האקדמית לחינוך אפרתה), יג (תשס"ט-תש"ע), עמ' 160-139.

עדכון אחרון ( שישי, 30 מרץ 2012 10:42 )  

חפשו אותנו...

Facebook

מבזקים