בית הכר את הפסגה שטחים פתוחים וענייני שמירת טבע בנחל פרת

שטחים פתוחים וענייני שמירת טבע בנחל פרת

דוא הדפסה PDF

נחל פרת הוא נחל משמעותי ביותר בצפון מדבר יהודה ויובליו העליונים של הנחל מתחילים את דרכם בשכונת פסגת זאב. כל המתבונן מזרחה יוכל להבחין במיפתח הנחל המשמעותי הניבט מכל חלון שפונה לכיוון מזרח.הנחל מתחתר בסלע הגיר הקשה והרך חליפות ובהתאם לסוג הסלע כך גם הנוף. בסלע הגיר הרך הנוף פתוח, מעוגל ורחב לעומת ההתחתרות בסלע הקשה שיוצרת ערוץ צר וקניוני.כיוון שנחל פרת הוא כל כך משמעותי בנוף הוא הפך להיות נקודת ציון בגבול שבין שבט יהודה ובנימין כפי שנזכר בספר יהושע טו ז  בשם "נחל", מהפסוקים ברור לגמרי שזהו המקום.ברשימה הפעם על על נחל פרת כחלק מנופי האזורים הפתוחים ההולכים ונעלמים במדינת ישראל.
שמירת השטחים הפתוחים בישראלהחברה להגנת הטבע משקיעה מאמצים רבים כדי לשמר את השטחים הפתוחים ושטחי הטבע ההולכים ומצטמצמים. במהלך חודש ינואר 2012 התפרסם דו"ח האיומים בתחום התכנון והבנייה בשמירה על השטחים הפתוחים שמהם נציין כמה עובדות הקשורות לשמירה על שטחים אלו בכלל ועל הקשור לאזור נחל פרת בפרט.מדינת ישראל נכללת ברשימה המכובדת של מדינות שבהן שוכנים אתרים הראויים להגנה ברמה עולמית הגבוהה ביותר, הכוללת רק 1.4% מהשטח היבשתי של כדור הארץ. נוכחות של ישראל ברשימה זו, שבה יערות העד באמזונס, מדגסקר ועוד, אינה רק מקור לגאווה, אלא היא חייבת להיות בעיקר מקור להתנהלות אחראית למען השמירה על מה שהופקד בידינו עבור הדורות הבאים. השטחים הפתוחים הם הכלי המרכזי לשמירת הטבע הישראלי, שהעולם הכיר בייחודו ומצא אותו ראוי להגנה.


משמעות שמירת שטחים פתוחיםהשטחים הפתוחים בישראל הולכים ומצטמצמים, וערכי הטבע והנוף המצויים בהם מצויים תחת איומים בלתי פוסקים מיוזמות בנייה ופיתוח.מקובל לבחון את האיומים הללו על פי המדדים המאפיינים את השטחים הפתוחים:א. פגיעה בכמות השטחים הפתוחים:שינוי ייעודם של השטחים הפתוחים למטרות בינוי ופיתוח (מגורים, תעסוקה ועוד).ב. פגיעה באיכות השטחים הפתוחים וברצף שלהם:פיתוח בשטחים פתוחים ייחודיים ובעלי ערכיות סביבתית גבוהה, עד כדי הרס של בתי גידול רגישים ושל מערכות טבעיות מתפקדות.קיטוע הרצף של השטחים הפתוחים המשמש מדד הכרחי לקיומם של שטחים פתוחים איכותיים.ניהול שגוי של השטחים הפתוחים העלול לגרום להם נזק בלתי הפיך, כגון חדירה של מינים פולשים הדוחקת את האוכלוסיות המקומיות של מיני החי והצומח ופוגעת בהם. הפעילות למען השמירה על השטחים הפתוחים ולמען שימור משאבי הקרקע בישראל כוללת כמה ערכים עיקריים:א. הערך הסביבתי:שימור המגוון הביולוגי.העשרת כמותם של מי התהום ושימור איכותם.מיתון תופעת ההתחממות הגלובלית כתוצאה מתהליכים של קיבוע פחמן באמצעות הצמחייה.ב. הערך הנופי-תרבותי:הנופים הפתוחים משמרים ערכי מורשת ונופי תרבות, המבטאים את הקשר ההיסטורי בין העם לבין מולדתו. הנופים מהווים נכס תרבותי לאומי, והם חלק בלתי נפרד מחינוכם של הדורות הבאים לחיזוק הקשר בינם לבין הארץ, ולאחריותו של כל אחד ואחד לשמירה על ערכי הטבע.ג. הערך החברתי:פעילויות פנאי ונופש הנגישות לכל שכבות האוכלוסיה.מקומות מפגש בין קהילות שונות.ד. הערך הכלכלי:קידום ענף התיירות ופעילויות פנאי ונופש.שירות ציבורי דוגמת שימור כמות המים ואיכותם, שימור הנוף ושימור המגוון הביולוגי.פיתוח יעיל ומושכל של הקרקע, השומר על השטח הפתוח, בעל יעילות כלכלית גבוהה.
בסביבות פסגת זאב בנחל פרת קיימים שני איומים על הנוף הפתוח בנחל פרת (קלט)ואדי קלט – גדר ההפרדההאיום: ואדי קלט (נחל פרת) מהווה רצועת מעבר בין האזור הים תיכוני בחלקו המערבי לאזור המדברי בחלקו המזרחי. לכן יש לו חשיבות אקולוגית מהמעלה הראשונה. בנוסף, הוואדי כולל בתוכו את אחד ממסלולי הטיול המלהיבים באזור, הכולל מים זורמים, קניונים ומנזרים.בחודש מאי 2006 אישרה ממשלת ישראל את תוואי גדר ההפרדה באזור ואדי קלט, לאורך הגדה הדרומית של הנחל. בחינה שנערכה לתוואי זה על ידי רשות הטבע והגנים והחברה להגנת הטבע מלמדת על נזק נופי עצום (בעיקר תוצאה של חציבה במדרון התלול) ונזק אקולוגי למדרון העשיר ביותר במשאבי טבע אשר מהווים "עוגן אקולוגי" לכל מרחב ואדי קלט. רשות הטבע והגנים הציעה חלופה ראויה מצפון לואדי קלט. אולם, האקולוגים ד"ר אדיב גל וד"ר רון פרומקין בדקו ומצאו כי גם חלופה זו תגרום לנזק בלתי הפיך, הן מהבחינה הנופית והן מהבחינה האקולוגית, ובכלל זה להרס בתי גידול.עמדת החברה להגנת הטבע: החברה להגנת הטבע טוענת ששתי החלופות להתוויית הגדר יגרמו לנזקים אקולוגיים ונופיים בלתי הפיכים, באחד האזורים החשובים בארץ מבחינה סביבתית. על כן יש להימנע בכל מחיר מהקמת מכשול קו התפר באזור זה. החברה להגנת הטבע מציעה כי לאור המאפיינים הייחודיים של האזור, ובראשם המכשול הטופוגרפי הטבעי מצד אחד, והמרחק הרב יחסית בין האוכלוסיות מצד שני, יש לבחון חלופות ביטחוניות נוספות ובראשן את החלופה הטכנולוגית, שפגיעתה בסביבה מצומצמת. ואדי קלט – סגירת עין מבוע (פוואר)האיום: המעיין נובע ברום של 110 מטר מעל פני הים. זוהי הנביעה התיכונה של ואדי קלט (נחל פרת) והגדולה מכולן. המעיין הוא אחד המעיינות הבודדים בארץ שהוא מעיין פועם. מחזור הפעימה אינו קבוע. השינויים בספיקות המעיין גדולים: בשנים 1997-1996 נמדדו ספיקות המים בין מקסימום של 2,014 מ"ק לשעה לאחר גשמים ראשונים של השנה לבין מינימום של 108 מ"ק לשעה בסתיו. בשנים שחונות אירע שהנביעה יבשה לחלוטין. המעיין נובע אל תוך בריכת אגירה שבמרכזה במה עגולה מבטון, שעליה הוצבו משאבות ששימשו לניצול המעיין לצרכי מנפעל המים המנדטורי. המעיין פתוח לקהל הרחב ובעל נגישות טובה למטיילים מקהלים שונים ומגוונים.בשנתיים האחרונות מקדמת רשות הטבע והגנים במחוז יהודה ושומרון את פיתוח המעיין, מתוך כוונה להפוך את המקום לאתר קולט קהל בתשלום. סגירת המעיין הזה היא רק חלק מבעיה כוללת בצפון מדבר יהודה אשר בו מעיינות בודדים בעלי פוטנציאל גבוה במיוחד למשיכת קהל: נחל דוד, נחל ערוגות, עין פרת, עין פשחה ועין בוקק (בתקופה הקרובה), אך בכולם הקהל נדרש לשלם דמי כניסה בלתי מבוטלים. עמדת החברה להגנת הטבע: יוזמת פיתוח המעיין מבורכת ונכונה, ציבור המבקרים במקום הולך וגדל בשנים האחרונות, ויש צורך לבצע במקום תשתיות קולטות קהל. אבל פיתוח התשתיות אינו חייב להיות הסנונית המבשרת את התשלום. נגישותו של נחל פרת וקרבתו לצירים מרכזיים, ליישובים גדולים ובעיקר לירושלים – מאפשרות לנחל ולמעיינות שבו לקלוט קהל כל השנה בצורה אינטנסיבית. לכן יש צורך לאפשר לציבור מגון לבקר במעיינות ללא תשלום.
הנה כי כן, נחל פרת הקרוב כל כך לשכונה עומד בפני שני איומים שהם חלק מהמאבק הכולל על שטחים פתוחים ובלתי מופרעים.
תודותלרועי סימון, מנהל בית ספר שדה עפרה שהעביר לי את הדו"ח ממנו מובאים הדברים ברשימה ודואג לעדכן בנושאי הסביבה באזור.
מקורות להרחבה והמקור לרשימהא' בן דוד, איומים בתחום התכנון והבניה בשמירה על השטחים הפתוחים בישראל, איומים 2012, דו"ח מס' 5, החברה להגנת הטבע 2012.

עדכון אחרון ( שישי, 18 מאי 2012 12:20 )  

חפשו אותנו...

Facebook

מבזקים