בית הכר את הפסגה האלוף יקותיאל אדם

האלוף יקותיאל אדם

דוא הדפסה PDF

רחוב האלוף יקותיאל אדם הוא אחד הרחובות הראשיים בפסגת זאב. זהו הרחוב המחבר את כיכר גדוד בית חורון, הלא הוא הצומת בין המזרח למערב ומתחבר לעבר כביש מספר 1 אליו מגיעים עם הגשר לדרך האלוף עוזי נרקיס. הכביש צמוד מצדו הצפוני לשכונת פסגת זאב מערב ומקביל לרכבת הקלה בצידו הדרומי. האלוף יקותיאל אדם היה דמות רב פעלים בצבא ומחוץ לה הונצח בשכונה ועליו נספר בגיליון זה בין השאר כיוון שיום נפילתו לפני שלושים שנה מצוין בימים אלה.הקושי שבהשגת מידע על יקותיאל אדםכאשר אני מלקט ומרכז מידע על  דמויות המונצחות בשכונה אני בדרך כלל מנסה להגיע למשפחה שיקירה מונצח. זאת על מנת להגיע למקור מהימן מכלי ראשון. ושנית כדי להיות שותף ולעזור בהנצחה בידיעת המשפחה.כאשר מונה אודי אדם (בנו של האלוף יקותיאל אדם) לתפקיד אלוף פיקוד הצפון, במהלך תשרי תשס"ו (אוקטובר 2005), ניסיתי בדרכים מגוונות ליצור עימו קשר דרך לשכתו על מנת לקבל מממנו מידע על אביו. ניסתי פעמים רבות דרך הדוברת והלשכה להשיגו אך ללא הועיל. מאמצי נמשכו כשנה עד פרוץ מלחמת לבנון השנייה. אז כבר לא ניסיתי להשיגו משום שהיה עסוק במלחמה ולאחר מכן בתוצאותיה ולאחר שהתפטר מתפקידו כאלוף (במהלך ספטמבר 2006) לא יכולתי להשיגו והנחתי שלא יהיה לי סיכוי לפרוץ את חומת הסגר סביבו במיוחד אחרי הרעש סביבו וירדתי מהעניין.בימים אלה מלאו שלושים שנה למותו של אביו של אודי אדם האלוף יקותיאל אדם. מאמר מקיף על אודי ובעיקר על אביו התפרסם בעיתון סופשבוע של מעריב ממנו אני מבקש להביא עיקרי דברים בשילוב מקורות בודדים נוספים מהם עולה דמותו המרשימה של קותי.ראשית דרכו של יקותיאל אדםיקותיאל אדם נולד בשנת 1927 בשכונת 'הקווקזים' בתל אביב. הוא היה דור ראשון בארץ. נולד להוריו יהודה ואלישבע שהיו במוצאם מהרי הקווקז ומשום כך גם קונו "היהודים ההרריים". הוריו עלו בנפרד ונפגשו בארץ ונישאו. אלישבע אימו של קותי עלתה לארץ ונתייתמה בדרך, אמה לא עמדה בתלאות. כשהגיע ארצה אומצה על ידי צינה דיזנגוף, אשתו של ראש העיר תל אביב.שם המשפחה המקורי של יקותיאל היה אדמוב ובשלב מסוים הפך לאדמוביץ'. יקותיאל התגייס לצבא בשם אדמוביץ' ובשלב מסוים עיברת את השם לאדם. יקותיאל נישא לזהבה שהיתה ניצולת שואה. להם נולדו שני ילדים אורנה (כיום לב) ואחיה אהוד האח הצעיר. משפחת אדם התגוררה בצהלה למעט שנתיים שהתגוררו בבאר שבע.ראשית דרכו הצבאיתקותי אברמוביץ' התנדב ל"הגנה" כבר בגיל 15. הוא לחם בכל מלחמות ישראל. לוחם עז נפש, יצירתי, קפדן, שדיבר מעט ועשה הרבה. במלחמת העצמאות היה, עדיין, בהגנה. אחר כך היה קצין סיור בחטיבה 7, במבצע קדש היה בכוח שעלה למנזר סנטה קתרינה. במלחמת ששת הימים עמד בראש כוח חי"ר שכבש את מתחמי אל-עריש ואום כתף בסיני, וכל הזמן הזה המשיך להתקדם ולהשתפר בשקט אופייני, בלי יחסי ציבור, ביסודיות, בקפדנות, ובלי פוליטיקה.ישראל של שנות החמישים והשישים היתה פרועה יותר. הגבולות היו מטושטשים, מדינה שהיא יותר שכונה, צבא שהוא יותר חבר'ה. הנה, כך כותב לקותי אחד האנשים הכי קרובים אליו, פטרונו הגדול רחבעם זאבי, גנדי, אחרי שהם משתלטים על מנזר סנטה קתרינה, במבצע קדש, כשישראל הקטנטונת נחלצת מ"גבולות אושוויץ" ופורצת לתוך סיני, כדי להפוך לאימפריה קצרת מועד, עד שאמריקה הסיגה אותה לאחור. "מאשר בזה", כותב סא"ל רחבעם זאבי, "לסרן יקותיאל אדמוביץ' לבצע בזאת פעולות שוד כרצונו במרחב הר סיני, פרט לאנשים המצוידים בתעודות מעבר החתומות על ידי". על החתום, רחבעם זאבי. התאריך הוא 17 בנובמבר 1956.יקותיאל אדם בגולני (1973-1967)בין השנים 1973-1967 היה קותי מח"ט גולני. בנו, אודי אדם, מספר: "גולני, כפי שאנו מכירים אותה היום, זה קותי אדם. עד היום מסתובבים בינינו  מעריציו הרבים של קותי, כולם בני טיפוחיו, שעצם אזכור שמו מעורר בהם התרגשות אמיתית. הוא היה מח"ט מכונן בגולני, החטיבה שהעביר הלאה לא היתה החטיבה שקיבל, הוא הפך אותה לחטיבה מיוחדת, ברמה של יחידה התנדבותית מסוננת (אז היא עוד לא היתה כזו). קותי הבין, והפך את ההבנה הזו לתורה שלמה, שמה שקובע זה איכות המתפקדים. זה הדבר הכי חשוב. האנשים שמובילים. הוא איתר, הביא, גידל וטיפח דור שלם ומפואר של מפקדים כאלה. פקודיו העריצו אותו. כשקותי אדם ישב על איזה סלע וחשב, אנשים התרחקו. 'קותיאיזם', כך קראו להפסקות החשיבה האלה של המח"ט. אסור להפריע לו עכשיו". התרשמות של משה דיין מגולני תחת פיקודו של קותי (1969)משה דיין שביקר בחטיבה כתב מכתב סיכום על ביקורו: ל"חיים היקר" (כנראה מופנה לבר לב שהיה הרמטכ"ל באותם הימים), אחרי ביקור בחטיבת גולני, תחת המח"ט קותי. "ממה שראיתי וממה ששמעתי, שמחתי מאוד", כותב דיין על הביקור, "התלונות העיקריות היו על שאין משתפים אותם בפעולות מיוחדות. על אף המעמסה הרבה המוטל עליהם, התנאים הקשים (הגולן בחורף) ונדירות החופשות, לא מצאתי סימני עייפות או רתיעה. להיפך, המשתתפים בשיחה גילו הבנה רבה למצב ונכונות אישית לעמוד בו, ולו גם לאורך ימים. שמחתי גם לשמוע מהמח"ט ומפקדתו שבדרך כלל התקנים, הן בכוח אדם והן בציוד, נשק ורכב, מלאים. יתר על כן, איכות כוח האדם הפתיעה באחוז הגבוה של בעלי השכלה תיכונית. בוודאי לא הכל ורוד, אבל מי שזוכר את מצב החי"ר בעבר ויודע את קשיי ההווה, יכול לשאוב סיפוק מ'גולני' של היום", כתב דיין. במוסד וחזרה לצבאלאחר שסיים את תפקידו בגולני עבר לפרק זמן לעבוד במוסד, שם היה עד ערב יום כיפור. במלחמת יום הכיפורים (1973) חזר לצבא ושימש כסגנו של יצחק חופי שהיה אלוף פיקוד צפון. במסגרת זו בין היתר פיקד על כיבוש החרמון הוא פיקד על כמה אוגדות (143, 252), היה אלוף פיקוד הדרום (1976-1974), ראש אגף מבצעים וסגן רמטכ"ל.מיוזמי מבצע אנטבה (4 ליולי 1976) שנשכחבתפקידו כקצין אגף מבצעים, יקותיאל אדם היה ממתכנני ויוזמי 'מבצע אנטבה' שמטרתו היה לשחרר מטוס נוסעים שנחטף לאנטבה בעזרת כוחות של צה"ל שטסו לשם. על פי דברי בנו אודי אדם הוא זה שתכנן, בנה מודל אימונים והורה להתחיל להתאמן לקראת שיחוררם של החטופים. הוא הגיע בתור סגן רמטכ"ל למוטה גור שהיה הרמטכ"ל באותם הימים והציע לו את התוכנית הרמטכ"ל ממש לא התלהב מכך. הוא המשיך לשמעון פרס שהיה שר הביטחון ואמר לו שניתן לחלץ את השבויים באופציה צבאית. פרס נתן לו אור ירוק והוא החל לאמן את החברה (סיירת מטכ"ל בפיקודו של יוני נתניהו שנהרג במבצע). סופו של המבצע היה בשחרור החטופים אך שמו של קותי אדם כמעט ולא ידוע במעורבותו במבצע. על כך אמר אודי: "הוא היה במטוס הפיקוד, בבואינג, ופיקד על המבצע, הם נחתו והוא פשוט בא הביתה. כל האחרים הלכו להצטלם ולהתראיין..." (עמ' 26)סגן רמטכ"ל (ראשית שנות השמונים)כאשר יקותיאל היה סגן רמטכ"ל הוא נאלץ  להיות שותף לקיצוצים תקציביים לא קטנים ושקל להתפטר. וכך כתב לראש הממשלה מנחם בגין: "...הקיצוצים בתקציב הביטחון, הדרך שבה התקבלו ההחלטות בנושא כל כך רגיש לנו ולבנינו, מערערים לחלוטין את תפיסת עולמי. הדרך היחידה למחות ולהציג הנושא בחריפות כפי שהמצב מחייב הינה בקשתי זו להתפטר. אני מודע למצבה הכלכלי של מדינת ישראל, אני שותף מלא ללבטים ולרצון העז לתקן את שניתן. אינני מסוגל להבין את ההחלטות, אינני מאמין שאין דרך אחרת. ישנה סתירה תהומית בין השגשוג הזועק לשמיים של הפרט במגזרים רחבים של האוכלוסייה לרבות אוכלוסיית השטחים, לבין המצוקה שבה יימצאו הגופים המופקדים על נושא הביטחון. המסגרת התקציבית שנקבעה פוגעת בביטחון עם ישראל, פוגעת באלפי בני אדם שהם נכס לאומי, פוגעת בעתידנו, ועל כך אני מוחה. אדוני ראש הממשלה, דרך חיי ותפיסת העולם שבה גדלתי שמה אותי במחנה של המבצעים, ולשמחתי גם בין המעצבים את דמותו של צה"ל. כאיש צבא לא עסקתי מעולם בפוליטיקה. השירות עבורי היה ויהיה תמיד ערך עליון שאין מעליו, אלא קדושת האמונה בעם ישראל ובארץ ישראל. שמחתי מאוד להכירך מקרוב ולגלות אותך כאדם צנוע וישר, חכם ומלא סובלנות. צר לי שלא נותרה בידי דרך אחרת". בסופו של דבר קותי לא התפטר.יקותיאל אדם לא יהיה רמטכ"לקותי קיווה מאוד להתמנות למשרת הרמטכ"ל ה-12 לאחר רפאל איתן וכך כנראה היו ההסכמות בינו לבין מנחם בגין באותם הימים. אבל שר הביטחון אריק שרון חשב אחרת והביע זאת במכתב אליו: "קותי ידידי", כתב לו אריק, "בפגישותינו באוקטובר 1981 וביום פרישתך בתפקיד סגן הרמטכ"ל (1.1.82) סוכם בינינו שעד סוף מרס אקבע עמדתי לגבי המועמד לתפקיד הרמטכ"ל הי"ב של צה"ל. שקלתי רבות בסוגיה. הבחירה אינה פשוטה, וכידוע כל המועמדים הפוטנציאלים הם חבריי לנשק. המלצתי על המועמד לתפקיד תיפול אמנם בעוד שבועות אחדים, ברם כבר כעת התגבשה עמדתי שיהא עליך להתחיל במחזור השני של החיים. רבים מחברינו לנשק ראו עצמם כשירים לתפקיד הרם של הרמטכ"ל, ברם הגורל רצה אחרת. אין זו מלאכה קלה להודיע לחבר על החלטה זו. אני מקווה שתקבל את דבריי בהבנה ומאחל לך מכל הלב הצלחה בתפקידך הבא".קותי אדם ממתכנני הפצצת הכור הגרעיני בעיראק (1981) קותי אדם היה גם בין מתכנני "מבצע אופרה", הפצצת הכור הגרעיני בעיראק ב-1981. "כשהייתי ראש אט"ל", מספר אודי, "ביקרתי בתעשייה האווירית ומישהי שם סיפר לי שאבא שלי שאל בשביל מה יוצאים שמונה אף-16 כשאפשר לעשות את זה עם רביעייה אחת בלבד. הסבירו לו שזה כדי ששתי הטייסות ישתתפו, ענייני כבוד בין טייסות. בסוף, יצאו כל שמונת המטוסים, כדי ששתי הטייסות יהיו מרוצות, ואחרי שנים, לא כל כך מזמן, כשבאתי לנהל את הכור בדימונה, הראו לי תמונות של אבא שלי מבקר כאן, בכור, במדים כסגן רמטכ"ל. זה ביקור נדיר. בדרך כלל אנשי צבא לא באים לדימונה. הסתכלתי על התאריך, ואני רואה שהביקור התרחש זמן קצת לפני התקיפה בעיראק. לדעתי, הוא בא לעשות שיעורי בית". סוף הדרך בלבנון (10 ליוני 1982)בשעה ארבע אחר הצהרים, בכפר קטן בשם דוחא בדרום לבנון, הוא ירד למפלס תחתון של אחד הבתים בעקבות הפצצה על האזור. הוא חטף צרור ורימון ממחבלים שהסתתרו בבנין ונהרג במקום. בן 54 ושבעה חודשים היה. עימו נהרג אל"מ חיים סלע. קותי היה הקצין הבכיר ביותר שנהרג בשדה הקרב.הנצחת יקותיאל אדםמעבר לשם רחוב על שמו בשכונה ואולי גם בערים אחרות שמו מונצח בסמיכות לפסגת זאב ביישוב אדם הנמצא ממזרח לשכונה. וכן בבסיס אימונים של הצבא הנמצא באזור מודיעין ממערב לשמורת נאות קדומים.שמעון חפץ מי שהיה השליש הצבאי של נשיא המדינה כתב עליו: "קותי ז"ל, החבר הרע והמפקד היה סמל ערכי, שורשי, כשורשי העץ של חטיבת גולני, היווה משענת לפיקודיו ולמפקדיו ואנשיו היו נכונים ללכת אחריו לכל מקום ללא שאלות. בודדים הם אלה ממפקדי ממפקדי צה"ל שפועלם הפך להיות מופת של עשיה גדולה מלווה בפשטות הליכות. כזה היה קותי ז"ל, שנפל ונגדע טרם זמנו..." (מעריב, ג' בתמוז תשס"ד [22/6/2004], עמ' 7).תודותלאברהם בוננו תושב פסגת זאב שלאורך כל הדרך תמך והעביר לי מידע על משפחת אדם.מקור הרשימהב, כספית, "בן אדם", מעריב, סופשבוע, יא בסיון, 1/6/2012, עמ' 30-20.ש' חפץ, "מפקד ואדם", מעריב,  ג' בתמוז תשס"ד, 22/6/2004, עמ' 7.

 

חפשו אותנו...

Facebook

מבזקים