בית הכר את הפסגה

הכר את הפסגה וסביבתה/ד"ר יוסי שפנייר



בין נהלל לפסגת זאב

דוא הדפסה PDF

בין נהלל לפסגת זאב
בימים אלה, בנסיבות מאוד לא משמחות עלה לכותרות בית הקברות של נהלל. שם נטמן לפני שש שנים וחצי אילן רמון בעקבות אסון החללית קולומביה ולפני שבועיים ביום שני (כ”ה באלול תשס”ט) נטמן לידו בנו אסף שנהרג בתאונה אוירית כטייס F-16. עיני כל המדינה היו נשואות לבית הקברות בנהלל שם נקברו אב ובנו. מסע ההלוויה כלל רבים וביניהם גם מנהיגי המדינה: נשיא המדינה - שמעון פרס, ראש הממשלה - בנימין נתניהו, הרמטכ”ל - גבי אשכנזי, מפקד חיל האוויר - עידו נחושתן ורבים אחרים.
כולם הרגישו את הכאב שנבע, בין השאר, כפי ששר החינוך ציין משום ש "משפחת רמון מסמלת מופת להתנדבות, למצוינות, למסירות נפש ולתרומה לעם ולמדינה” (מעריב, כ”ו באלול תשס”ט, עמ’ 7).
בנסיבות מזמנות אלה נציין כמה הקשרים שיש לפסגת זאב עם המושב נהלל, ובית הקברות הסמוך אליו. נקדים כמה משפטי רקע על המושב וסביבתו המיוחדים.

נהלל מושב העובדים הראשון (1921)
נהלל ממוקם בחלקו המערבי של עמק יזרעאל, שלושה ק”מ ממערב למגדל העמק ובו מתגוררים כיום כ- 900 תושבים. נהלל נקראת על שם נהלל המקראית, ששכנה בתחום נחלת שבט זבולון הנזכרת בספר יהושע י"ט ט"ו, ושמה נשתמר בכפר ערבי בשם מהלול שהיה במקום. המתיישבים הראשונים שהגיעו למקום  היו חברי הפועל הצעיר שהתארגנו בחוות כינרת בשנת 1919. צורת התיישבות זו הייתה חידוש באותם הימים והיא מיזגה את יסודות ההתיישבות הפרטית (מושבה), עם יסודות ההתיישבות השיתופית (הקיבוץ). נהלל הייתה פריצת דרך בתחום ההתיישבות ובעקבותיה הוקמו מושבים דומים. את המושב תכנן האדריכל ריכרד קאופמן (ראו בהמשך הקשר שלו לסביבת פסגת זאב) בדגם המעגלי המפורסם שמאוד התאים לנוף המישורי של עמק יזרעאל, בו במרכז מרוכזים מבני הציבור וסביבם בנויים בתי המגורים ומאחוריהם פרוסים מבני המשק והחלקות החקלאיות (ראו תמונה).
בית הקברות של נהלל נוסד זמן קצר לאחר העלייה לקרקע והוא ממוקם בסמוך לצומת נהלל בקרבת תל שימרון. זהו בית קברות מפורסם ובו קבורים דמויות שונות ביניהם משה דיין (ראו בהמשך) שהיה בן המושב, מוסה פלד (בהמשך),  וכאמור אילן ואסף רמון.

מושב נהלל כסמל
מושב נהלל הפך לסמל לראשית ההתיישבות בארץ ממספר סיבות. המתיישבים הראשונים בני העלייה השניה והשלישית, עקרונותיהם ודרכם. התכנון של המושב בדגם מעגלי ושוויוני שסימל יותר מכל את השוויון בין המתיישבים שהיה בין העקרונות עליהם נוסד המקום. נהלל ממוקם במערב עמק יזרעאל המהווה סמל הבולט ביותר של הגשמת החלום הציוני שבה משמשים העקרונות של הסולידאריות, שותפות גורל, נכונות לתרום מעצמך ללא חשבון לטובת הכלל, לתת כפי יכולתך ולקבל לפי צרכיך וכמובן תחושת השליחות של בניין עם חדש בארץ ישראל. כולם יחד, העניין האישי נדחק לאחור. על רקע זה צמח השיר המפורסם שיר העמק (“באה מנוחה ליגע”) שכתב נתן אלתרמן והלחין: דניאל סמבורסקי. שיר המבטא את אותה עשייה והרגשת השייכות:
“לילה חיוור משתרע
על שדות עמק יזרעאל
טל מלמטה ולבנה מעל
מבית אלפא עד נהלל....
ים הדגן מתנועע
שיר העדר מצלצל
זוהי ארצי ושדותיה, זהו עמק יזרעאל
תבורך ארצי ותהולל
מבית אלפא עד נהלל...

לפסגת זאב ישנם כמה הקשרים עם נהלל  ולקבורים בבית הקברות שלה ונציין כמה מהם:

ריכארד קאופמן,  מתכנן נהלל – עטרות – כפר עברי-נווה יעקב
ריכארד קאופמן היה אדריכל רב פעלים והוא תכנן יישובים ושכונות רבות בארץ. בין השאר תכנן את נהלל בצורה המעגלית המפורסמת. קאופמן יליד גרמניה בשנת 1920 נקרא על ידי ארתור רופין (מפעילי ההסתדרות הציונית וראשי הסוכנות היהודית) בהיותו בן 33 כדי לתכנן שכונות עירוניות ויישובים חקלאיים. בהתאם לתפיסות החדשות בתחום האורבני והאסתטי בתחומים חברתיים וכלכליים. קאופמן היה תקופה ארוכה אחראי מטעם הסוכנות על תכנון ובניה. הוא תכנן למעלה מ 130 יישובים חקלאיים בישראל ביניהם, כאמור את נהלל ובאותו מתאר גם את עטרות. תכנון עטרות ונהלל התבסס על חדשנות ומחויבות חברתית עמוקה. הוא תכנן את היישובים החקלאיים שיבטאו מצד אחד חיים משותפים ומצד שני כבוד והגנה על איכות חיי הפרט באזור בו הם מתוכננים. הוא תכנן את מושב העובדים הראשון נהלל ואת הקיבוץ הראשון (דגניה א). הוא הפך בכך למתכנן הכפרים הראשון בעולם משום שעד אז היישובים החקלאיים בכל מקום צמחו באופן ספונטני בהתאם לתנאי השטח ואופי המתיישבים.
באותו אופן שתכנן את נהלל, אם כי לא בצורה מעגלית מושלמת, תכנן בשנות העשרים גם את המושב עטרות מצפון לירושלים. במבט בתצלום אויר ניתן לראות את קווי המתאר המעוגלים המאפיינים את התכנון בעמק. גם את תוכנית היישוב בכפר העברי נווה יעקב ריכארד קאופמן תיכנן בשנת 1923, כאן בגלל האילוצים הטופוגרפיים, התוכנית הייתה אורכית ולא מעגלית, אך שמרה על העיקרון המשקי והחברתי.

מוסה פלד
האלוף משה (מוסה) פלד, איש השריון רב הפעלים שעל שמו קרוי חלק מכביש מספר אחד הפנימי המקשר את נווה יעקב עם מרכז העיר קשור אף הוא מנהלל. משה פלד נולד במושב עין גנים (פתח-תקוה של היום)  בשנת 1926. בנערותו כתלמיד תיכון הצטרף לאירגון ההגנה ושימש כקשר ומפקד כיתה. במלחמת העצמאות שימש כמפקד מחלקה בחטיבת גולני ולחם בגליל ועמק הירדן. פלד היה מפקד פלוגת הג’יפים החטיבתית של גולני שכבשו את אילת (אום רשרש). במהלך המלחמה נפצע פעמיים. לאחר המלחמה השתחרר והתיישב במושב נהלל. בשנת 1958 חזר לצבא בעקבות פנייתו של מפקד גייסות השריון באותם הימים, האלוף חיים בר לב. הוא המשיך לשרת במסגרות ופעילויות שונות (אותם נפרט ברשימה שלמה עליו בעתיד) והשתחרר בשנת 1980. מאז עסק בעיסוקים ציבוריים מגוונים שכוללים בין השאר את ניהול הרשות לפיתוח אמצעי לחימה (רפא”ל), שימש כעוזר שר הביטחון לענייני תעשיות ביטחוניות. משנת 1986 עד פטירתו ב 16 לאפריל 2000 שימש יו”ר עמותת "יד השריון" וקידם נושאים שונים ביניהם את הקמת יד לשריון בלטרון.
הוא קבור בבית הקברות של נהלל. אשתו דינה ממשיכה להתגורר בנהלל.

משה דיין
משה דיין היה בן נהלל ועל שמו קרוי הרחוב מרכזי בשכונה המחבר את פסגת זאב עם נווה יעקב. מתוך הערכה לפועלו הביטחוני והפוליטי במשך שנים רבות נקראים על שמו של משה דיין רחובות רבים בערים ויישובים שונים וכן מוסדות מחקר וחינוך. משה דיין שר הביטחון במלחמת ששת הימים שר בממשלות ישראל השונות על שמו קרוי רחוב מרכזי בפסגת זאב. דיין היה בילדותו בנהלל וישנם מקורות שונים המספרים על השפעת העמק על עיצוב דרכו.
הוא עצמו מספר בספרו: “לי שנולדתי בארץ ישראל, לא הייתה אהבת המולדת אהבה מופשטת, חבצלת השרון והר הכרמל היו ממש שבממש... ראיתי לנגדי לא רק את הקישון העובר בשדות נהלל וכפר יהושע, אלא גם את הקישון נחל קדומים הגורף את צבא סיסרא. כשם שביקשו הוריי הבאים מן הגולה לעשות את ארץ-ישראל הרוחנית של הספרים למולדתם הגשמית, כך ביקשתי אני להקנות למולדתי הגשמית עומק רוחני-היסטורי...” (מ’ דיין, לחיות עם התנ”ך, עידנים ירושלים 1978, עמ’ 9).
משה דיין היה פעיל ציבור והשתתף בבחירות לכנסת העשירית, ב-1981, רץ דיין בראש תנועה חדשה שהקים, תל”ם. התנועה זכתה בשני מנדטים. הוא חזר לכנסת לחודשים ספורים, עד מותו. הוא נפטר באוקטובר 1981 מהתקף לב ונקבר על-פי בקשתו, בבית הקברות במושב נהלל.

אורי בראון
דמות נוספת הקשורה עם פסגת זאב ונהלל הוא אורי בראון. הרחוב על שם אורי בר-און נמצא בחלקו המזרחי של בנה ביתך שבפסגת זאב מרכז. הוא מסתעף מרחוב גל המקשר את פסגת זאב מרכז עם המזרח.  אורי נולד ב א’ בשבט תרפ”ה (9/2/1925), הוא היה מילדי נהלל הראשונים. אביו, אליעזר ברון, מאנשי העלייה השניה  היה חבר משק בנהלל. אורי נטל חלק בכל מלחמות ישראל, נפצע כמה פעמים, בקרבות משמר העמק ערב קום המדינה. בקרב על הדגניות כמפקד פלוגה; בגדוד הקומנדו של משה דיין בחטיבה 8 בהיותו מפקד פלוגה השתתף בכיבוש לוד ורמלה. בספרו האוטוביוגרפי “אבני דרך” הרבה משה דיין להזכירו- חברו למשק (נהלל) ולנשק (“הגנה”, צה”ל). בר-און היה לצידו של דיין גם כשהיה מפקד חטיבת ירושלים. הוא הקים את יחידת הסיור. אחר כך נטל חופשה מצה”ל, כדי לסייע לאביו בנהלל. ב-1948 נשא לאישה את חיה (בקמן) מושבניקית מעטרות, שאביה נהרג במלחמת העצמאות בירושלים.
אם כך יסודות חינוכו של אורי בראון בנהלל.
ביום חמישי כ”ט בתמוז תשמ”ה (18/7/85) בשעות אחר הצהרים באזור קיבוץ יבנה, נפגע בתאונה. הוא נקבר בסמוך לבנו בבית הקברות בבאר טוביה.
את ההנצחה בפסגת זאב יזם וקידם שמואל מאיר שהיה סגן ראש העיר באותם הימים. חנוכת הרחוב התקיימה ביום רביעי י”א באלול תשנ”ח (2/9/1998), במעמד המשפחה ראש העיר אהוד אולמרט וחברים.

הרב יצחק יעקב ריינס
דמות נוספת הקשורה לאזור פסגת זאב ואזור נהלל הוא הרב יעקב ריינס.
הרב יעקב ריינס (1915-1839) נולד בליטא התחנך במוסדות חינוך תורניים שונים ונתגלה במשך השנים כתלמיד חכם. הוא היה מעורב בפעילות תורנית מגוונת אך פרסומו המרכזי בתחום ‘הפוליטי’ בא לו מיסוד תנועת “המזרחי”. תנועה זו שנוסדה בראשית המאה העשרים (1902) שמה לה למטרה לקדם את האינטרסים של הזרם הדתי בתנועה הציונית ובין השאר הוא הוביל להחלטה בקונגרס הציוני שהחינוך הדתי יישאר בידי הדתיים. הרב ריינס תמך בלימוד תורה ושילובו עם לימודים כללים ואף יסד ישיבה כזו ששילבה בין הדברים. דרכו זו נוסדה מתוך היכרותו את הזרמים השונים ומתוך הכרה שאם לא יעשה שילוב בין קודש וחול בסופו של דבר יעבד חלק מהעם. רעיונותיו החדשניים של הרב ריינס לא התקבלו בעין יפה על ידי הזרם החרדי והוא הוחרם על ידם. המתיישבים הדתיים הציונים הראשונים מהזרם של המזרחי שהעריכו את פועלו של הרב ריינס החליטו להנציח את שמו ביישובים בארץ.
שני היישובים על שמו של הרב ריינס קושרים את עמק יזרעאל מחד עם אזור פסגת זאב מאידך היישוב הראשון הוא הכפר העברי נווה יעקב (1924), שנוסד בידי המזרחי הצעיר באזור שכונת נווה יעקב של היום, והשני שדה יעקב (1927), נוסד על ידי הפועל המזרחי מעט מערבית לנהלל ומשמש היום מושב חקלאי בן כ 800 תושבים.

הנה כי כן, הגורם המזמן הקשור באבלה של משפחת רמון ומקום קבורתם של אילן ובנו אסף בבית הקברות בנהלל, מחבר אותנו עם דמויות נוספות שנטמנו בנהלל וכן פרשיות מן העבר המונצחים והקשורים לפסגת זאב וסביבתה כולל שמות יישובים בעמק ובהר.

לקריאה נוספת
נ’ שחר, ע’ שביט, ג’ טיקוצקי וא’ גליל, שירת העמק, הקיבוץ המאוחד, בני ברק תשס”ט. (התמונה ומילות שיר העמק לקוחים מהספר).

{joscommentenable}

עדכון אחרון ( שבת, 14 נובמבר 2009 19:17 )
 

זוחלים בפסגת זאב

דוא הדפסה PDF

בשבוע שעבר קיבלתי בדואר האלקטרוני תמונה של נחש שנשלחה אלי ממשפחת הורוביץ המתגוררת בחלק המזרחי של פסגת זאב מזרח.

הנחש נמצא הרוג בחצרם לאחר שחתולים בסביבה חיסלו אותו.
המפגש עם נחש הוא באמת דבר מפחיד למי שלא מכיר את עולם הזוחלים, ורצוי וטוב לא לנסות לברר את זהותו של הנחש אם לא מתמחים בעולם זה.
נחשים נמצאים במחוזותינו ובוודאי בחלקים הקרובים לאזורים הפתוחים שם הם חיים באופן טבעי.
כיוון שאיני זואולוג במקצועי הייתה לי השערה בקשר לזיהוי הנחש אך ביקשתי לאמת אותה ולכן פניתי לפנחס אמתי זואולוג בעל נסיון עשיר בתחום זה שגם עובד שנים רבות בגן החיות התנכ”י. בשיחה עימו על פי התיאור שלי מהתמונות  שנשלחו אלי התברר שהנחש, כפי שחשבתי, הוא זעמן מטבעות.
נחש זה אינו נדיר באזורינו. הוא פעיל ביום שוכן קרקע טיפוסי וחודר גם לאזורי מגורים כפי שקרא למשפחת הורוביץ. הוא אוכל מכרסמים, ומיני יונקים קטנים. הוא אינו ארסי ולא גורם נזק לאדם. פנחס אמתי עידכן אותי שזעמן המטבעות עשוי גם לאכול נחשים אחרים כדוגמת צפע שהוא נחש ארסי ביותר ובזה בעצם עוזר לנו לחסל את הזוחלים הארסיים באזור.
באזור פסגת זאב השוכנת בסמוך לספר המדבר יש גם זוחלים. כדאי לשים לב ובמידה ונתקלים בכאלה לדווח לרשויות ולא לנסות לזהות או להרוג.

תודות: למשפחת הורוביץ על הדיווח ולמר פנחס אמתי על העזרה בזיהוי.

{joscommentenable}

עדכון אחרון ( שבת, 14 נובמבר 2009 19:17 )
 

הסיפורים שמאחורי שמות הרחובות בפסגת זאב

דוא הדפסה PDF

בזמן כתיבת הרשימות השונות על השכונה למדתי דברים מעניינים ומאלפים. לא תמיד היה בכוונתי לעשות תחקירי עומק, אולם בגלל שלא נמצאו מקורות מידע,

עדכון אחרון ( שבת, 14 נובמבר 2009 19:17 ) קרא עוד...
 

רח' הששה עשר

דוא הדפסה PDF

רחוב השישה עשר ונועם גרוסמן
רחוב זה הממוקם במרכז פסגת זאב מרכז ידוע ומוכר. השישה עשר הייתה קבוצה של חיילים

עדכון אחרון ( שבת, 14 נובמבר 2009 19:18 ) קרא עוד...
 
עמוד 15 מ- 15

חפשו אותנו...

Facebook

מבזקים