בית חדשות הפיסגה

היכל התרבות של פסגת זאב בשלבי בנייה מתקדמים הפתיחה צפויה בעוד שנה

דוא הדפסה PDF

בניית היכל התרבות בקריית עמנואל מורנו בפסגה מתקדמת בקצב מרשים והקבלן אף מקדים את לוח הזמנים שניקבע לו מראש. כל מי שיחלוף בימים אלה ליד המבנה יראה את התפתחות הבנייה, כך שאפשר לראות את צורתו המיוחדת מתנוססת מעל פני הקרקע. הצפי לסיום הבנייה הוא בעוד כשנה. היכל התרבות הוא יוזמה של סגנית ראש העיר, יעל ענתבי, נציגת פסגת זאב (פז) במועצת העיר ולפיה בונה עיריית ירושלים היכל תרבות שיהווה מרכז עירוני להצגות ומופעים וישמש גם כמרכז לצעירים בשכונת פסגת זאב. מדובר במיזם ראשון מסוגו בבירה, אשר נועד לקדם כישרונות בתחום האמנויות ולפתח יוזמות חברתיות של צעירי העיר. הרעיון עלה ע"י יעל ענתבי לפני כ- 6 שנים. במהלך התקופה אושרו התוכניות ואוגמו התקציבים ממשרד השיכון, מפעל הפיס ועיריית ירושלים. במהלך התקופה קרם הרעיון עור וגידים, על אף כל הקשיים הצפויים בדרך, נפתרו לבסוף כל הבעיות ולפני כשנה החלה חברת מוריה בעבודות להקמת היכל התרבות. עבודות העפר להקמת היכל התרבות החלו עוד לפני המכרז להקמת המבנה המפואר כדי לקדם את הביצוע במסגרת העבודות להקמת הפארק המרכזי הסמוך. הצפי הוא כי במהלך שנת  2019 צפויה פתיחת היכל התרבות של פסגת זאב."חלק מהחזון של סיעת פז ומטרת הקמת תנועה שמייצגת את תושבי פסגת זאב" אומרת יעל ענתבי, "כוללים בניית מוסדות תרבות, חינוך ופנאי כל זאת על מנת למנף את פסגת זאב כבירת צפון ירושלים".  "רק כך נוכל לשמר את צפון ירושלים כחיזוק העיר מבחינה פלורליסטית ולשמור על הרבגונית של העיר".סך התקציב הנדרש לבניית היכל התרבות מסתכם לכ- 25 מיליון ₪. מתוך סכום זה הקצה מפעל הפיס 18 מיליון ₪, משרד השיכון 6 מיליון ₪ והשאר מתקציב העירייה. במסגרת איגום התקציבים הוחלט כי היכל התרבות ישמש גם מרכז לאמנים צעירים. נושא הצעירים בירושלים עומד בשנים האחרונות בראש סדר העדיפויות של המדיניות העירונית והממשלתית. עתידה של ירושלים תלוי בהרחבה וחיזוק דור ההמשך בעיקר שכבת הצעירים בעלי פוטנציאל חברתי וכלכלי לתרומה לעיר. הסטודנטים הלומדים בעיר, צעירים יוצרים, צעירים המחפשים איכות חיים. המרכז מיועד לצעירים יוצרים, סטודנטים, בוגרי אקדמיה המבקשים ליזום בתחומי החברה והאמנות. המבנה מכיל מספר רב של חללים המאפשרים פעילות בתחומי אמנות מגוונים. חללים מסוימים יועדו להכלה של קהלים גדולים בזמני שיא בעוד אחרים יועדו לפעילות עמוקה של קבוצות קטנות ופרטים. הקומפלקס של היכל התרבות מכיל:• רחבת התכנסות גדולה לפני המבנה. • טרקלין מרכזי המשמש כמקום מפגש סביב בר אליפטי.• חצר אחורי עם טרסות בצורת אמפיתאטרון. • אולם המכיל כ- 400  מקומות ישיבה כולל במה מקצועית (חלל הבמה בגובה כ-15 מ').• אולם חזרות לכ- 110 מקומות ישיבה.• קומפלקס חזרות והקלטות מוסיקה ללהקות כולל: חדר הקלטות, חדר בקרה ועריכה מוסיקלית וחדר עריכת וידאו ואנימציה.• חדר עיצוב קרמי, חדר אנימציה, חדר רישום והדפסה.• חדרי שרות נלווים. המבנה מונגש לאנשים עם מוגבלויות כולל הנגשה של הבמה באולם המופעים. המבנה יהיה אטרקטיבי במיוחד מבחינה ארכיטקטונית ומאובזר בציוד וריהוט מתקדמים ומתוחכמים. היכל התרבות יהיה מרכז תוכן המשדר תחכום ויצירתיות, מורכבות וקידמה. כל זאת יחד עם קו צעיר ויוקרתי. המרכז יהווה מוקד לקידום האמנויות בקרב תושבי צפון העיר באמצעות מסלולי פעילות שונים, כגון חוגים וסדנאות שיונחו על ידי האמנים הצעירים שבמרכז, חדר חזרות ואולם מופעים ללהקות נוער והקהילה במקום, אולם תרבות לכנסים של בתי ספר, קיום פרויקטים לאמנות במרחב הציבורי ביוזמת אמני המרכז ובשיתוף הקהילה, חיזוק פעילויות התרבות והאמנות בבתי הספר באמצעות אמני המרכז, הופעה של אמני המרכז וקבוצות מהקהילה שפועלות במרכז בחוגים ופרויקטים קהילתיים, בר הטרקלין של המרכז יהווה בר ומקום מפגש חברתי לצעירי השכונה, מקום פתוח ליוזמות ויזמות של צעירים בקהילה המקומית. כאשר השאיפה היא שהיכל התרבות יהווה אבן שואבת לכלל ירושלים ולתושבי חבל בנימין. מבחינת מודל כלכלי-ארגוני, המרכז צפוי לפעול כמרכז בעל עצמאות ניהולית מטעם עיריית ירושלים, מנהלו יועסק על ידי העירייה והבית יזכה לתמיכה חלקית בתחום התפעולי השוטף. עם זאת, כל יתר הפעילות בבית תתבצע בהתאם לתכנית עסקית המתבססת על העובדה שרוב חללי הבית הינם למעשה עוגנים כלכליים במגוון תחומים, כמו השכרת אולם התרבות לכנסים של בתי הספר וגופים שונים בעיר, יזום  אירועי תרבות שונים בתשלום באולם התרבות, השכרת חדר החזרות וההקלטות ללהקות בתחום המוסיקה, השכרת חדר האנימציה והווידאו, פעילות סדירה של להקת מחול שהמרכז ישמש עבורם כבית לחזרות ומופעים, קיום קורסים, סדנאות וחוגים לאמנות פלסטית, הפעלת כיתות אמן וחוגי מחול, קיום אירועים ומסיבות באולם הקטן לרבות השכרה לאירועים פרטיים, הפעלת קבוצת תיאטרון שהמרכז ישמש עבורה כבית, פעילות מזנון ובר גדול שימצא במרכזו של טרקלין הכניסה למרכז. ועדת התרבות של עיריית ירושלים בראשות סגנית ראש העיר יעל ענתבי התכנסה לפני כשלושה חודשים לדיון במספר נושאים. אחד הנושאים היה היכל התרבות ההולך ונבנה בקרית עמנואל מורנו בפסגת זאב. בישיבה הציגו את ההיכל עודד לילינטל, מנהל המחלקה לתכנון מבני ציבור שדיבר על תהליך התכנון והשינויים שנעשו תוך כדי התהליך, וכן יורם ברוורמן, מנהל אגף תרבות שדיבר על הקונספט של היכל התרבות בפסגת זאב  הוא להוות מרכז תרבותי ועוגן תרבותי לכל צפון ירושלים ולתושבי חבל בנימין. ברוורמן הוסיף כי היכל התרבות אמור להיות הבית של אומנים יוצרים וקבוצות יוצרים מכל הז'אנרים מתוך בוגרי בתי ספר ואקדמיה שיהיה להם בית בצפון העיר. החיבור שלהם הוא חיבור לכל  מערכת החינוך של צפון העיר ומערכת התרבות הארצית. הכוונה להפעיל בחדרי הספח הרבים שנבנו סביב האולם עצמו קבוצות תיאטרון, מחול, מוזיקה, כך שהמקום ישמש בית להתרחשויות תרבותיות, לתערוכות למופעים תאטרון, מוזיקה ומחול ואומנות חזותית ואומנות פלסטית ברמות שונות של חובבים ומקצוענים. בין היתר יהיה חדר אקוסטיקה וחדרי הספח ישמשו גם לאימון יחידים. ענתבי סיפרה בישיבה כי: "בתחילת הדרך, התלבטנו בינינו לבין עצמנו לגבי כמות מקומות הישיבה, אני שמחה לומר שבסופו של תהליך דעתי התקבלה ומדובר יהיה  בכ- 400 מקומות ישיבה שזה סדר גודל דומה לז'ראר בכר. וברצוני לציין לטובה את מי שהיה סגן ראש העיר קובי כחלון שעזר להגדיל את התקציב הנדרש ממשרד השיכון".ענתבי הוסיפה כי בנוסף לאולם המרכזי יהיה גם אולם הופעות קטן של 100 מקומות ישיבה ובקומה העליונה תהיה מרפסת עם בית קפה. היכל התרבות ינוהל ע"י עיריית ירושלים, המתכונת הראויה לדברי ענתבי היא חברת בת עירונית כמו שמקובל במרכזי תרבות אחרים. ענתבי מסרה כי היכל התרבות שיפתח בעוד כשנה ישמר את פסגת זאב כשכונה פלורליסטית  ביחד עם הבריכה שתיפתח בקרוב והפארקים הרבים שהתווספו לשכונה בשנים האחרונות. לישיבה הגיעו גם נציגים מהמינהל הקהילתי פסגת זאב שביקשו כי המינהל הקהילתי יפעיל את היכל התרבות, אולם הצוות המקצועי וסגנית ראש העיר ענתבי הדגישו כי מדובר במרכז תרבותי אזורי הדורש ניהול מקצועי עם ראיה כוללת ולכן הוא יופעל ע"י חברה עירונית ייחודית כמקובל במקרים כאלו. ענתבי הוסיפה עוד כי לקראת הבחירות הקרבות היא שומעת על פוליטיקאים שלוקחים אבהות על ייזום ובניית היכל התרבות. ענתבי מבקשת להדגיש כי מי שהיה במקרה יו"ר הוועדה לתכנון שאישר את התוכנית כחותמת גומי או יו"ר וועדת כספים דרכה עבר התקציב או אחראי על התרבות ששמע על התוכנית אינם האבות החוקיים אלא רק רודפי פרסום וגנבי קרדיטים. צריך לזכור, אמרה ענתבי, אמה יש רק אחת! רק בזכות תנועת "פז" של תושבי פסגת זאב רואים את השינויים הרבים בפסגת זאב בשנים האחרונות.

 

אושר תקציב בסך 138 מיליון ₪ לביצוע מנהרות הגבעה הצרפתית

דוא הדפסה PDF

מועצת עיריית ירושלים אישרה השבוע תקציב לתחילת העבודות לבניית המנהרות בצומת הגבעה הצרפתית. בעבר אושר תקציב של 32 מיליון ₪ לצורך התכנון והבדיקות הראשוניות. השבוע אושר תקציב נוסף בסך 138 מיליון ₪ לצורך עבודות קידום זמינות הכוללות עבודות עפר, קירות תמך, העתקת תשתיות של ביוב, מים, חשמל וכו' העבודות יתבצעו ברחובות יגאל ידין, עוזי נרקיס ודרך מעלה אדומים. התקציב יועבר לעירייה כולו ממשרד התחבורה. בכך מגיע לסיומו פרק התכנון של ההפרדה המפלסית שהחל לפני יותר מעשור ומתחיל הביצוע בפועל. סגנית ראש העיר יעל ענתבי (פז) מסרה כי "התהליך הארוך נבע מכך שהיה קשה לשכנע את משרד התחבורה ולאחר מכן את משרד האוצר בנחיצות הפרויקט. נערי האוצר הגיעו בהתחלה למסקנה כי אין כדאיות כלכלית בביצוע הפרויקט. לאחר שגורמי הממשלה שוכנעו בנחיצות ההפרדה המפלסית התוכנית שאושרה היתה למנהרה דו נתיבית ממזרח למערב, מה שהיה עוזר רק במעט לתושבי פסגת זאב וצפון ירושלים, שהיו צריכים להמשיך ולעמוד ברמזורים מעל המנהרות. רק לאחר לחץ כבד והסברים כי חלק גדול מהתנועה מגיעה מפסגת זאב ניאותו משרדי הממשלה לשנות את התוכנית כך שיהיו שתי שלוחות מ/ואל פסגת זאב. כך יוכלו תושבי פסגת זאב לחצות את הצומת בלי רמזורים כלל". ענתבי אמרה עוד כי "מה שמעניין הוא שבכל שלב של האישור יש איזה חבר מועצה או סגן ראש עיר או ראש עיר של עיר אחרת שלוקח לעצמו קרדיט על אישור התוכנית או התקציב. אבל העיקר הוא שהתוכנית יוצאת לדרך לאחר שהצלחנו לאחר תקופה ארוכה לשכנע את כל הגורמים בנחיצותה. לטעמי זה מאוחר מהנדרש אבל עדיף מאוחר מאשר אף פעם". המנהרות יצרו הפרדה מפלסית שתעקוף את כל הרמזורים בצומת ותאפשר לתושבי פסגת זאב ולבאים מכיוון מעלה אדומים וחזרה מעבר מהיר וישיר בצמד מנהרות באורך ק"מ כל אחת ושתי השלוחות שיתחברו ישר לכביש 9. המנהרה ממזרח תתחיל באזור צומת שד' משה דיין (ממזרח לצומת)  ותסתיים אחרי הרמזורים בדרך יגאל ידין מעט אחרי רח' שיירת עטרות (כביש 21).  המנהרה מכיוון פסגת זאב תתחיל לפני הפניה הנוכחית ימינה ותתחבר למנהרה המרכזית שתגיע ממזרח. מטרת  הפרויקט היא הפחתת עומסי התנועה והפקקים שבאזור צפון העיר וצומת הגבעה הצרפתית, שמנקזת אליה תנועה מפסגת זאב, בית חנינה, שועאפט, נווה יעקב ומעלה אדומים. העבודות לכריית המנהרות צפויות להימשך כארבע שנים, כך שבשנת 2022 יוכלו תושבי צפון ירושלים ליהנות מהכביש החדש. על ביצוע הפרויקט אחראית חברת מוריה, חברת בת של העירייה, ועלותו נאמדת בכ- 940 מיליון ₪.

 

התנגדות לתוספת דירות במגדלים בשד' משה דיין בפסגת זאב צפון

דוא הדפסה PDF

התוכנית המבקשת להוסיף דירות נוספות מעבר למתוכנן בשד' משה דיין בפסגת זאב צפון נמצאת כעת בשלבי הפקדה ע"י הוועדה המחוזית לתכנון ובניה. עד 30.9.18 ניתן להגיש התנגדויות לתוכנית שכזכור כוללת 4 מגדלים של 18 קומות (שיכולים לגדול בהמשך תהליך האישור ל 22 קומות) וכן מבנה למסחר ושירותים בן 12 קומות.סגנית ראש העיר יעל ענתבי נציגת פסגת זאב (פז) לא חיכתה לרגע האחרון וכבר הגישה התנגדות לתוכנית. בכתב ההתנגדות כותבת ענתבי כי הגדלת אחוזי הבניה והדרישה לשטחי מסחר ושירותים שבתוכנית, נסמכת על מדיניות מוטעה שהתקבלה בוועדה המקומית לתכנון ובניה ולאחריה בוועדה המחוזית. בוועדות סוכם לצופף את הבנייה לאורך תוואי הרכבת הקלה וכדי לנצל את הקרקע באופן יעיל, לקדם בין היתר גם את הבנייה לגובה. הבעיה היא, לדברי ענתבי, שהוועדות הנ"ל התייחסו אל כל תוואי הרכבת הקלה בירושלים כאל אזור נגיש לתחבורה ציבורית ולא נלקחה בחשבון השונות המשמעותית בין קטעים שונים בתוואי הרכבת שההבדל ביניהם לא נבדק על ידי הצוות המקצועי והנתונים לא הונחו בפני הוועדות. השימוש ברכבת הקלה במרכז העיר רב, אולם המצב שונה לגמרי בצפון העיר: המסלול של הרכבת הינו ארוך ואיטי ולפיכך תושבים רבים בצפון העיר מעדיפים את השימוש באוטובוסים או ברכבם הפרטי. מהנתונים שצירפה ענתבי להתנגדות ושהתקבלו מצוות תוכנית אב, מסתבר כי הנוסעים ברכבת הקלה בקטע הצפוני עד הגבעה הצרפתית ולהיפך מהווים רק 7% מכלל הנוסעים ברחבי העיר שזהו אחוז מאד נמוך לעומת אורך התוואי בקטע זה המגיע לכ- 30% מהאורך הכולל. לאור העובדה שמשתמשים פחות, באופן משמעותי, ברכבת הקלה בצפון העיר, ונתון זה לא הובא לפני הוועדות כאשר דנו בנושא, ענתבי טוענת כי יש להחריג את צפון ירושלים מהסיכום שהתקבל ביחס לציפוף הבנייה, כך שבצפון העיר לא ניתן יהיה להגדיל את אחוזי הבנייה ולהתנותה בתוספת שטחי מסחר ושירותים. 
ענתבי מסבירה בכתב ההתנגדות כי עם הפעלת הרכבת הקלה, שכאמור אינה יעילה בפסגת זאב, התווספו על תוואי הרכבת רמזורים רבים בכל הצמתים המשותפים עם הרכבת הקלה. כמו כן נוספו מעביר חציה מרומזרים. כתוצאה מכך, לחצי התנועה גדולים והצמתים בקיבולת מלאה. כל תקלה קטנה בגלאים/רמזורים, ויש לא מעט תקלות, גוררת בעקבותיה לחצי תנועה קשים המעכבים את התושבים זמן רב. אחת הבעיות המרכזיות היא ציר שד' משה דיין, עליו ממוקמת התוכנית שבנדון, אשר חצייתו ממזרח למערב בשעות הבוקר היא בעיה מרכזית בחיי התושבים בפסגת זאב ומשפיעה על איכות החיים בשכונה ועל אטרקטיביות המגורים בשכונה. תוספת מספר גדול של יחידות דיור בלי מתן מענה לבעיה המרכזית של פסגת זאב תביא לכאוס מוחלט ולהתדרדרות של השכונה. ההתייחסות לתוספת יחידות דיור בפסגת זאב לדברי ענתבי אינה צריכה להיות נקודתית, כלומר, אם בכל תוכנית יש תוספת של 100, 200, או 300 יחידות דיור אי אפשר להתייחס לכל תוספת בכל תוכנית כבטלה בשישים ולאמור שלא תהיה השפעה מהותית על עומסי התנועה. 450 מקומות החניה שבתוכנית הזאת יצטרפו לאלפי כלי הרכב שיתווספו בתוכניות האחרות ולכן צריך ראייה כוללת. ענתבי פונה לוועדה המחוזית בדרישה לבחון את כלל תוספות הדיור שבבניה ובתכנון מתקדם. מדובר בכ- 1,000 דירות בשלבי בניה ועוד כ- 1,000 דירות המונחות במספר תוכניות על שולחן הוועדה המחוזית (תוכניות האינפילים שפורסמו להתנגדויות). בסך הכל התוספות אמורות אם יתממשו להגדיל בכ- 20% את פסגת זאב.מכיוון שכאמור קיבולת הצמתים על ציר משה דיין מלאה, תוספת כזו לא תאפשר לתושבי פסגת זאב להתנייד. חשוב לציין כי תוכניות התחבורה העתידיות באזור לא יפתרו את בעיית חציית ציר משה דיין ממזרח למערב לתושבי פסגת זאב. אי לכך טוענת ענתבי, אישור התוכנית שבנדון כמות שהיא, המצטרפת לתוכניות האחרות יגרמו לנזק רב לתושבי פסגת זאב כולם.
בהתייחס למבנה לשירותים ותעסוקה שהוא חלק בלתי נפרד מהמדיניות של הגדלת אחוזי הבניה לאורך תוואי הרכבת, טוענת ענתבי כי לאורך תוואי הרכבת בפסגת זאב יש שטחי מסחר פנויים תקופות ארוכות כולל בקניון הפסגה הסמוך לתוכנית ובמיוחד בשטח המסחרי הצמוד לתוכנית. שכונת פסגת זאב הינה שכונת קצה שרוב תושביה יוממים באזורי התעסוקה בירושלים, משרדי ממשלה, אזורי תעשיה ועוד. לפיכך אין כלל צורך בתוספת שטחי מסחר נוספים שהם חלק מהמדיניות הכללית לציפוף לאורך תוואי הרכבת. לדברי ענתבי אין לדעת מה יהיה בגורלם של שטחים אלו ולמה ישמשו בפועל מחוסר ביקוש, זו היא לקונה משמעותית בתוכנית שאושרה ללא חשיבה ארוכת טווח וללא תשתיות תחבורה הולמות.סגנית ראש העיר יעל ענתבי מציעה לוועדה המחוזית מספר חלופות שחלקן או שילוב שלהם יאפשר בניה ללא נזק רב. א. להפחית את מספר הדירות ל- 160 כפי שהיה בתוכנית המקורית ולבטל את שטחי המסחר והתעסוקה. אין בכך פתרון לבעיה המרכזית של פסגת זאב אולם הנזק יהיה קטן יותר. ב. להתנות את התוכנית בביצוע זרוע מקשרת בין רח' שמחה הולצברג הגובל בתוכנית לבין שד' מוסא פלד (המשך עוזי נרקיס) שהוא הציר המרכזי ממערב לפסגת זאב. ג. לבצע בדיקת תוכנית היתכנות תחבורתית (בה"ת) כוללת לכלל התוכניות שהוגשו לוועדה וטרם אושרו או אוכלסו. על בדיקה זו דילגו בוועדה המקומית בטענה שהרכבת הקלה היא הפתרון האולטימטיבי לבעיות התחבורה בפסגת זאב. טענה המשוללת כל יסוד. ראוי לציין כי התוכנית התקבלה בוועדה המקומית לתכנון ובניה ברוב קולות של יו"ר הוועדה דאז, מאיר תורג'מן וחברי המועצה של התעוררות חנן רובין ויואב ייבין (שהתפטרו מאז במסגרת התחלופה הרבה של נציגי הסיעה) ונציג ש"ס פיני עזרא. יעל ענתבי שהצטרפה לישיבת הוועדה המקומית הצליחה לשכנע חלק מהחברים להתנגד אולם בקולות חברי התעוררות התוכנית אושרה ועברה לוועדה המחוזית.

 

השינויים בתחבורה הציבורית נדחו לצורך שיפור התכנית

דוא הדפסה PDF

בשבוע שעבר כיסו את הרמזור ביקותיאל אדם שנועד לשלב תנועה  מתוך תחנת הרכבת. כיסוי הרמזור הוסר לפני כחודש וחצי, אז רצו במשרד התחבורה להפעיל לאלתר את תוכנית התחבורה החדשה, ללא כל התייעצות עם התושבים. לאחר שהתוכנית הוצגה ע"י תוכנית אב לסגנית ראש העיר יעל ענתבי, היא הביאה את התכנית לידיעת הציבור וביקשה התייחסות. תושבי פסגת זאב התייחסו בהמוניהם. לאחר ניתוח  ההתייחסויות, ביקשה ענתבי מראש העיר להקפיא את התוכנית עד לשידרוגה ועד לביצועה לכסות בחזרה את הרמזורים. באגף תושי"ה ביקשו בינתיים לבחון את תקינות הרמזור וביקשו הארכה עד לאמצע ספטמבר וכך היה. כזכור התוכנית של משרד התחבורה בשנת 2011 הייתה לבטל לגמרי את האוטובוסים היוצאים מפסגת זאב עם הפעלת הרכבת הקלה, כך שכל הנוסעים בתחבורה ציבורית בפסגת זאב יגיעו באוטובוסים פנימיים אל תחנות הרכבת, ירדו  ליד תחנות הרכבת בפסגת זאב ויעברו לרכבת. אם יעדם הסופי בתוואי הרכבת מה טוב, אם לא יצטרכו לעבור לאוטובוס נוסף שיביא אותם ליעדם. ענתבי התנגדה לתוכנית זו בכל תוקף, תוך שהיא מתעמתת עם גורמים בעירייה ובממשלה. הסיבות להתנגדותה אז לתכנית היו שלא רק בגלל שמדובר במעברים מאוטובוס לרכבת ושוב לאוטובוס, גם זמן הנסיעה ברכבת האיטית, האירועים והתקלות שמעכבים מידי פעם את הרכבת, המעבר בשכונות ערביות ובסה"כ, ברוב שעות היום התוכנית הייתה מכפילה את זמן הנסיעה לחלק גדול מהיעדים. בתוכנית לשיפור התחבורה הציבורית בצפון ירושלים הנמצאת כיום בדיונים,  מדובר בגישה שונה לגמרי. מתוכננת תוספת של אוטובוסים, הפוך מהתוכנית המקורית. כעת כולם התיישרו עם הגישה של ענתבי שתוכנית הפעימה הצפונית המקורית לא היתה הגיונית. בתוכנית הנוכחית יש שיפורים רבים ותוספת קווי אוטובוס תוך הגברת תדירות משמעותית. יחד עם זאת ייערכו בה מספר שינויים. בעקבות שיתוף ציבור שערכה ענתבי ובו התקבלו מאות תגובות והשגות של תושבים. לדוגמה, הרבה תושבים מתנגדים לביטול קו 22 שידרוש מהם מעבר לאוטובוס אחר במרכז העיר בנסיעה לכיוון קטמון, פת וכו' התוספת העיקרית שענתבי ביקשה להוסיף לתוכנית היא נת"צ מתחנת הרכבת הקלה ביקותיאל אדם בשד' משה דיין לכיוון דרום והמשכו בדרך מעלה אדומים לכיוון הגבעה הצרפתית (בקטע זה על חשבון נתיב נגדי). נתיב כזה יקצר את זמן הנסיעה לאזור הגבעה הצרפתית ויאפשר אולי מעבר נוסעים מרכב פרטי לתחבורה ציבורית. יחד עם זאת, ענתבי הביעה סקפטיות לגבי הצלחת התוכנית הדורשת תוספת עשרות נהגי אוטובוס כאשר כיום חברות האוטובוסים לא מצליחות להוציא את כל הנסיעות בגלל מחסור גדול בנהגים. ביחס לתחבורה ציבורית בכלל, לדעתה של ענתבי, הפתרון המתאים לירושלים חייב להיות רכבת תחתית שתעביר נוסעים במהירות וביעילות ולא תחסום את התנועה מעל פני הקרקע: "תוספת כלי הרכב שעולים לכביש בשנים האחרונות מחייבת פתרון של תחבורה ציבורית יעילה לפני שכל העיר תהפוך לפקק אחד גדול".

 

סטטיסטיקה

מונה צפיות תוכן : 975746

חפשו אותנו...

Facebook

סקר

גורמים במשרד התחבורה מנסים לקדם שוב את התוכנית לביטול האוטובוסים שיוצאים מפסגת זאב ולחייב את כולם להשתמש רק ברכבת. מה דעתך?
 

מבזקים

מבזקים


חדש באתר

זמני השבוע

פרשת השבוע:
מטות מסעי
כניסת השבת: 19:10
צאת השבת: 20:24

תמונת השבוע

 

סגנית ראש העיר יעל ענתבי מעדכנת את רוה"מ נתניהו לגבי כביש 437