הקפאת בניה בירושלים?

דוא הדפסה PDF
בתמונה  רואים הקמת יסודות לבניין רב קומות נוסף בשכונת שועאפט בירושלים בצמוד לגדר ההפרדה. הממשלה לא מאפשרת לעיריית ירושלים לטפל בבניה הזאת שמתבצעת ללא היתרי בניה ובמקרים רבים על קרקע ציבורית

שיחות שלום מתנהלות כבר שנים רבות ובינתיים לא יוצא מזה כלום וכנראה זה לא יהיה שונה גם בעתיד. בכל מקרה, כעת כאשר התחדשו שוב השיחות כדאי לנו לדעת מה יקרה באזור פסגת זאב במקרה וייחתם הסכם בין הצדדים.

עמדתו של אהוד ברק כפי שהוצגה בעבר בתקופת קמפ-דייוויד וכפי שפורסם שהוצעה לפלשתינאים ע"י אהוד אולמרט וציפי לבני מדברת על חלוקת ירושלים בין מדינת ישראל למדינה פלשתינאית. כאשר נשאל ברק בשבוע שעבר איך הוא רואה את ההסדר בירושלים ענה ברק:
“ירושלים המערבית והשכונות היהודיות שבהן כמאתיים אלף תושבים - שלנו. השכונות הערביות שבהן חיים קרוב לרבע מיליון פלסטינים - שלהם. בעיר העתיקה, בהר הזיתים ובעיר דוד - משטר מיוחד וסידורים מוסכמים”.

פירוש עמדתו של ברק היא שכל השכונות הסובבות את פסגת זאב יהיו בשליטה פלשתינאית. כל מי שמכיר את המפה יודע שהמשמעות היא שפסגת זאב תהיה מוקפת מכל הכיוונים במדינה פלשתינאית כאשר יהיה כביש גישה יחיד לכיוון ירושלים, כביש עוזי נרקיס, לגבי כביש 13 (הכביש הישן) לא ברור באיזו מדינה הוא יהיה. לא ברור גם במצב זה מה יקרה עם הרכבת הקלה ואם יהיה צורך בדרכון כדי לנסוע ברכבת שתעבור בשטח מדינה אחרת.

בקיצור, אנחנו שאננים כי אנחנו יודעים שלא יצא כלום מהשיחות המתנהלות. אבל, אם בכל זאת יקרה הבלתי צפוי נצטרך אנו תושבי פסגת זאב להתארגן כדי לנסות ולמנוע את הקטסטרופה הצפויה לנו אם תתממש תוכניתם של אהוד ברק, ציפי לבני ושות'{joscommentenable}

עדכון אחרון ( ראשון, 10 אוקטובר 2010 21:31 )
 

אוזלת יד של המשטרה - אין אכיפת חוק בשועאפט

דוא הדפסה PDF

במוצאי שבת פרשת ואתחנן 24.7.10 נערכה חתונה באולם אירועים בשכונת שועאפט בירושלים. גן האירועים הפועל ללא רשיון הפעיל רמקולים בדציבלים גבוהים הרבה מעבר למותר. השכנים בשכונה ממול, פסגת זאב, השתתפו בעל כורחם בחגיגה. הרעש היה איום ונורא עד אחרי חצות. תושבים רבים מפסגת זאב התקשרו למשטרה והתשובה הראשונית היא: אנו שולחים ניידת. מובן שניידת לא הגיעה מכיוון שהשוטרים פוחדים להכנס לשועאפט ללא ליווי מאסיבי של שוטרי משמר הגבול. המצב הוא ששכונת שועאפט שמעבר לגדר ההפרדה הינה אזור אקס-טריטוריאלי, התושבים שם עושים ככל העולה על רוחם בכל התחומים: בניה, רעש, זיקוקי דינור. אין אכיפה של החוק. המשטרה אוכפת את החוק רק לגבי יהודים ואילו ערביי שועאפט נהנים מחופש לעשות כרצונם - אנרכיה.

להלן ראיון עם חברת מועצת העיר יעל ענתבי שפנתה בנושא למשטרה, ראש העיר וגורמים נוספים ובכוונתה להעלות את העניין לסדר היום הציבורי.

http://www.youtube.com/watch?v=PrDFk7Qa4XA

{joscommentenable}

עדכון אחרון ( שבת, 24 יולי 2010 23:57 )
 

צביה שחור תרמה כליה לבנה

דוא הדפסה PDF

"שיחו בכל נפלאותיו" כך פתחה את הערב המיוחד לנשים, צביה שחור, תושבת פסגת זאב, אם לשמונה ילדים, סבתא לנכדים, שלפני מספר חודשים תרמה כליה לבנה בן ה- 15.5.
משפחת שחור, משפחה ידועה וותיקה בפסגת זאב. לפני 21 שנה עברו תהליך לא פשוט כאשר לבנם הגדול, התגלתה מחלת הסרטן, שממנה החלים.
בשנה האחרונה סבבו חייהם סביב הילד בן ה- 15.5 שהרופאים הודיעו להם שכליותיו עובדות ב- 12% בלבד והוא חייב השתלה מגוף חי.
במקום לספר על התקופה הלא פשוטה שהמשפחה עברה, ניתן את הבמה לצביה עצמה, כפי שהטיבה לתאר בערב ההודיה שערכה ביום שלישי לפני שבועיים לעשרות נשים שהגיעו לשמוע את סיפורה. מכל הסיפור נשמיט רק את שם הבן, על פי רצונו.
"אתחיל מהסוף הטוב, במהלך החודש האחרון, הבן שלי כבר חזר לביה"ס וללימודים והוא מתפקד כרגיל. אחרי הניתוח הוא הגיע לבית לתקופה של מעין בידוד והיום ב"ה הכל מתנהל כרגיל כאשר אחת לשבוע אנחנו הולכים לבית החולים לביקורת. שואלים אותי אם להפסיק להתפלל עבורו ואני מבקשת שתמשיכו, תבקשו שהכליה שלי תתמזג בגוף שלו לאורך שנים. לפני 15.5 שנים נולד בני וקראנו לו ע"ש סבי שנפטר זמן קצר קודם לכן. סבא שאהבתי מאוד. כשהגיע בננו לגיל 5-6 גילו אצלו מחלה בכיס השתן עם לחצים מאוד גדולים על הכליות, לחצים שבסופו של דבר הרסו את הכליות שלו. בשנה שעברה אמרו לנו הרופאים שצריך להתכונן לקראת השתלת כליה ורצוי מגוף חי. למזלנו התברר שלבן שלנו יש סוג דם AB זהו סוג שיכול לקבל מכולם דם. בהתחלה חשבנו עפ"י התיעצות עם רופאים בירושלים שיעשו לו שני נתוחים עם השתלה של חלק מהמעי הגס. אבל כשהגענו לבית החולים לבדיקות, קיבל אותנו ראש המחלקה ואמר שאין צורך בניתוח הראשון ואפשר להסתפק בניתוח אחד מורכב, כשנערכנו לניתוח המורכב, בדק את הבן שוב אורולוג ואמר שצריך לעשות רק השתלה בלי ניתוח מורכב. ואז החל שלב הבדיקות מי הכי מתאים לתת לבן את הכליה. הרופא פסל את כל הילדים שאינם נשואים ואני ובעלי אמרנו שאנו מעדיפים שהכליה תלקח מאחד משנינו. מצאו שאני מתאימה יותר לתרומה וכל כך שמחתי. הרגשתי כאילו נפלה בחיקי זכות עצומה. בשלב מסויים אשפזו אותי בבית החולים לבדיקות וגם לוועדה הרפואית  הביאו אותה לשיחה עם צוות רפואי גדול פסיכולוגים, רופאים ועורכי דין שרצו לוודא אם אני  אכן יודעת לאן אני הולכת, ומה המשמעות של תרומת הכליה עניתי "זכות ענקית לי בתור אמא להציל את חיי הבן שלי.  וסיפרתי לצוות כי לפני 21 שנה עברנו ניסיון עם בן אחר שחלה בסרטן ואנו מרגישים שהקב"ה נמצא איתם.
ועניתי שאני מרגישה את הקב"ה לצידי והולכת עם הפסוק "בידך אפקיד רוחי" אני מאמינה שהכל יהיה בסדר. עורך הדין שאל  אותי מה יקרה אם הניתוח לא יצליח ואז עניתי לו שאבא שלי היה באושוויץ, ואם אני כאן אמא לשמונה מועמדת לתרום כליה לבני, זה כבר נס גדול והשאר לא משנה" ואז נדמה שכל הצוות שוכנע ועורך הדין חובש שהכיפה אמר לי "יישר כח".
קבעו לנו תאריך לניתוח כ"ג בשבט. ואני מרגישה בתוכי כאילו אני מתכוננת לחתונה אפילו כשסיפרתי לכולם אמרתי בכ"ג בשבט החתונה בכ"ג בשבט החתונה ובהתחלה לא הבנתי למה המילים האלה יוצאות מפי, מה פתאום חתונה? ואז הבנתי שהניתוח מורכב מאותיות חתונה.
כשנקבע התאריך לניתוח החלו אנשים להתפלל עלינו, נשים התקשרו לספר שהן עושות הפרשת חלה ומברכות אותנו. לפני שבת אף התארגנו 120 נשים לאפיית חלות והפרשת חלה.
יום אחד הרגשתי שאני חייבת לשפוך את ליבי לפני הקב"ה והלכתי לקברו של ר' אריה לוין, שם קבורים גם אשתו ובניו. היה זה יום שהיינו צריכים לנסוע לחיפה ולפני כן הלכתי לחלקת הקבר, היה יום גשם זלעפות, אמרתי תהילים ותפילות לחולה אבל הרוח הייתה חזקה, והרוח העיפה לי שוב ושוב את המטריה עם כל הרצון להשאר במקום הרגשתי שאי אפשר בגלל מזג האויר ותוך כדי אני מבקשת מה' "אנא ממך תראה לי שאתה שומע את התפילה שלי, אני כל כך זקוקה לסימן. ואז החלטתי שאני לא יכולה להמשיך עוד בגלל הגשם. וממש ברגע שרציתי ללכת מהמקום, הפסיק הגשם וכאילו מזג האויר התבהר. לקחתי את הספר ואמרתי שוב תהילים תוך שאני אומרת לה' - תראה לי סימן, תעטוף אותי באהבתך. אני קוראת את פרק פ"ו ופתאום השמש יוצאת מבין העננים ומאירה לי פסוק בספר  את פסוק ה "כי אתה ה' טוב וסלח ורב חסד לכל קוראיך" ואז קרן השמש נעלמת והעננים שוב מכסים את השמים ואני ממשיכה לקרוא את התהילים בלהט ואז שבה ויוצאת קרן שמש מבין העננים  ומאירה לי את סוף הפרק "עשה עמי אותי לטובה ויראו שונאי ויבושו כי אתה ה' עזרתני ונחמתני" ואז חייכתי לעצמי, כולי רטובה ואמרתי תודה לך ה', עכשיו אני יודעת שאתה לצידי, תודה על הדברים שהראת לי, סגרתי את הספר, שמתי אבנים על קברם של ר' אריה לבין ובני משפחתו ויצאנו לחיפה כשכל בגדי רטובים אבל אני מאושרת.
שבוע לפני ההשתלה פגשתי מישהי מפסגת זאב ששאלה אותי  בעצב למה אנחנו צריכים לעבור כל כך הרבה ניסיונות. אני אמרתי לה שאני מרגישה שאנחנו הולכים באמונה ובשמחה וכך נזכה לישועת הפרט והכלל ואותו לילה חלמתי חלום.
בחלומי אני עולה על גשר צר מלא מהמורות והגשר כאילו עולה ואין בצדדיו מעקה ואני מטפסת ומתחילה לרוץ ומרגישה כאילו מישהו דוחף אותי ואז אני מרגישה שאני חייבת לקפוץ מהגשר ועוברת בי מחשבה בחלום שיש לי בחירה או ליפול מהגשר או ליזום ולקפוץ בצורה מודעת ואני בוחרת לקפוץ. כשאני נוחתת למטה, אני מרגישה שאני נוחתת ברכות ואז אני מרגישה שבאמת זה לא היה כל כך גבוה כמו שזה נראה מקודם.
וכך קמתי בבוקר כשבלב מתנגן לי השיר "כל העולם כולו גשר צר מאוד" של ר' נחמן מברסלב.
הייתה לנו עוד זכות שהקב"ה זכנו שהניתוח יהיה בישראל. כי עד כה הצלחנו לא לצאת מהארץ וברוך ה' לא הצטרכנו לכך גם עכשיו.  זכות גדולה.
בשבת לפני הניתוח בפרשת יתרו, נכנסנו לשבת כשידענו שכולם מתפללים עלינו
הפעם לפני השבת ממה שהיה ידוע לי עשו 400 נשים הפרשת חלה  וברכו אותנו שנצליח אני בטוחה שהיו עוד נשים רבות שאני לא יודעת עליהן אבל ההרגשה הייתה נפלאה.
במוצ"ש נסענו לבית החולים, הבן שלי ובעלי הלכו לשניידר ואני לבלינסון.
ביום ראשון - יום הניתוח. אני בצום כבר מסעודה שלישית בשבת. האחות מגיעה ואמרת לי שהניתוח יתעכב כי הרופא עשה ניתוח של השתלת כליה כי נמצא למישהו תורם ממישהו אחר שנפטר ובמצב כזה אסור לחכות. שמחתי על ההודעה הנה הרופא שלנו היה כנראה צריך לעשות מצווה לפני שהוא מטפל בי. הלכתי להיות עם הבן שלי בשניידר וזאת הייתה שעה של כיף וצחוק ושמחה.
לקראת ערב ואני כבר עייפה מאוד וקצת חסרת סבלנות, וגם עדיין הייתי בצום. ראינו בחדר ההמתנה זוג הורים עם ילדה יפה קטנה שהם כל הזמן כועסים ועצבניים גם על הצוות הרפואי וגם זה על זה. הבנו שהילדה שהיא רק בת 4.5 וגילו אצלה סרטן שבועיים לפני כן. כאב לנו לראות את מצבם, כי לפני 21 שנה עברנו את אותו הסיפור עם בננו הגדול. באיזה שלב האמא והבת הלכו לאיזה בדיקה והאבא נשאר בחדר. ראיתי את האבא מכווץ בתוך עצמו במצוקה נוראית ורמזתי לבעלי שיתחיל לדבר איתו. בעלי אסף סיפר לו על הבן שלנו שגם חלה וב"ה עכשיו נשוי והחלים ואנחנו ממשיכים לחזק אותו ומסבירים לו דברים. אסף אומר לו שיקבל על עצמו משהו קטן לשמור עליו ביהדות. ואז אשתו נכנסה ובעלה אומר לה שתקשיב למה שאנחנו אומרים אבל היא לא הייתה בכלל באותו מקום. היא אמרה לי שלנו כיף כי אנחנו דתיים. ולה אין במה להאחז.
אמרתי לה שהיא טועה לגמרי כי יש לה שתי תכונות שממש יכולות להושיע אותה. קודם כל היא אמא ואמא יכולה להחיות את הילדה שלה. ודבר שני אמרתי לה שהיא יהודיה ובטוח היא תראה את הישועה.
לתוך השיחה הזאת מגיע בינתיים הרופא והמרדים ומקשיבים לשיחה. המרדים שואל אותי אם אני רוצה לבוא לניתוח. ביני לבין עצמי הודיתי לקב"ה שנתן לי את הזכות לקרב יהודי אל הקב"ה לפני הניתוח. ואז ממש נתמלאתי שמחה הרגשתי שאני מתקרבת לניתוח ממש עם קרבת ה' הרגשתי יותר שמחה מאשר הלכתי בחתונות של הילדים שלי ותאמינו לי שבחתונות של הילדים שלי הייתי מאוד שמחה.
ואז המרדים מדבר איתי ומזריק לי את זריקת ההרדמה.
וכל הזמן אני אומרת "אלקא דרבי מאיר ענני" ואמרתי את המשפט הזה שוב ושוב ושוב עד שאני ממש מרגישה כאילו אני עומדת מול הקבר של רבי מאיר בעל הנס ואז החומר השפיע עלי ונרדמתי.
כשהתעוררתי מהניתוח ראיתי את בני משפחתי במטושטש והבנתי שהרופאים סיימו איתי ועכשיו משתילים את הכליה לבני וביקשתי בכוחות לא כוחות מבני משפחתי להגיד תהילים.
וכך קמתי ונרדמתי, בבוקר קמתי  והתארגנתי לאיטי ואז אני קולטת את הנס הגלוי. הרגשתי ממש כמו אחר לידה, לא היו לי את כל הכאבים שכולם דיברו עליהם כמו כאבים קשים בכתפיים וכו'. לא,  פשוט הרגשתי שילדתי את בני מחדש, מטושטשת אבל שמחה מאוד.
לאחר הניתוח, הבן שלי התאושש יותר מהר ממני. הלכתי לבקר אותו.  במהלך הביקור היה מצב חירום של אחד הילדים ושמעתי צרחה של אשה על בנה. לא סתם שמעתי את הצרחה הזאת לא סתם - הרי כל דבר שקורה בעולמנו הוא נס ואנו חיים על ניסי ניסים. היום כך ומחר אחרת "תולה הארץ על בלימה" הקב"ה מחזיק את כל העולם, ואנו חיים על ניסי ניסים .
כל התקופה לפני הניתוח כשהבן שלי היה ב 12 אחוזי תפקודי כליה לא עשו לו דיאליזה הוא לא ביה צריך לכך. במהלך ההבראה שלנו פגשתי ביום אחד את הבחור אביה של הילדה החולה. והוא ביקש ממני לפגוש את אשתו. פגשתי את אשתו והילדה וראיתי אנשים אחרים רגועים יותר נינוחים יותר והם סיפרו לי שהכל בזכות המפגש שלנו, הם פתאום התחילו להבין דברים.
והבעל סיפר אח"כ שהוא החליט לקבל על עצמו את הנחת התפילין, "כך אני כל יום קושר את עצמי אל הקב"ה ממש ברצועות התפילין".
במהלך הניתוח קיבלתי על עצמי לעשות סעודת אמנים ולהגיד ברוב עם את "נשמת כל חי". ואז צביה אומרת את "נשמת כל חי" ואח"כ זוכה לחיבוקים מכל הנשים שהגיעו והמוזיקה מתחילה לנגן וכל הנשים יוצאות בריקוד. ריקוד מלא שמחה והודיה.
נאחל למשפחת שחור הרבה בריאות ורק טוב.

{joscommentenable}

עדכון אחרון ( שישי, 25 יוני 2010 12:30 )
 

מערך התחבורה החדש עם הפעלת הרכבת בעוד שנה - בחלק מהמקרים זמן הנסיעה יגדל

דוא הדפסה PDF

בעוד שנה צפויה אי”ה לעלות על הפסים הרכבת הקלה ולהתחיל את נסיעותיה הסדירות באופן רשמי. מאותו יום ישתנה גם מערך התחבורה הציבורית כפי שתושבי פסגת זאב מכירים. כל קווי האוטובוסים היוצאים היום מפסגת זאב ונווה יעקב יתבטלו. כל נוסעי התחבורה הציבורית יחויבו לנסוע אך ורק ברכבת. אוטובוסים שיסעו בין נווה יעקב לפסגת זאב ובתוך פסגת זאב יביאו את התושבים אל תחנות הרכבת ורק באמצעות הרכבת ניתן יהיה לצאת מהשכונה בתחבורה ציבורית.
הסיבה לכך היא ההסכם שבין חברת סיטיפס לבין מדינת ישראל. כדי שיהיו לרכבת ביקושים רבים והיזם יוכל להרוויח או לפחות לכסות את מה שהשקיע, התחייבה המדינה שלא תהיה תחרות של אמצעי תחבורה אחרים לאורך תוואי הרכבת הקלה.
לקראת הפעלת הרכבת תוכננו קווי האוטובוסים הפנימיים שיביאו את התושבים אל תחנות הרכבת. במסגרת בדיקת תכנון קווי האוטובוס ושילובם עם הרכבת  שנערכה ע”י צוות תוכנית אב לתחבורה שמייצג את משרד התחבורה בירושלים  התבררו מסקנות שאולי הפתיעו את הצוות אך ידועות כבר מספר שנים לקוראים הנאמנים של “קול הפסגה”. מתברר, לפי העבודה שנעשתה, כי לנוסעים לחלק מהיעדים המרכזיים של תושבי צפון ירושלים ייקח יותר זמן להגיע ליעדיהם ברכבת מאשר כיום באוטובוס. למשל, מפסגת זאב מזרח (תחנת מוצא – רח’ רחמילביץ מול בית  106) עד להר הצופים  ייקח 26 דקות במקום 22 דקות שלוקח היום באוטובוס. הסיבה לכך היא שהנוסע יצטרך לקחת אוטובוס אל תחנת הרכבת הקלה, לנסוע ברכבת עד לצומת הגבעה הצרפתית ומשם לקחת אוטובוס עד הר הצופים. ככלל, כל מי שיצטרך להשתמש גם באוטובוס (או שניים) וגם ברכבת לא ירוויח זמן כתוצאה מהפעלת הרכבת ובמקרים מסוימים יגדל הזמן לעומת המצב כיום.

זמן ההגעה שחושב במערך החדש מורכב מזמני הנסיעה המשוערים בקווים הפנימיים וברכבת הקלה, ללא התייחסות לזמני ההמתנה בתחנות וכך גם זמן ההגעה כיום בקווים הקיימים, ללא התייחסות לזמני ההמתנה בתחנות. כך, כאשר יהיה צורך במעבר בין אוטובוס לרכבת ושוב אוטובוס הזמן המשוער לנסיעה במערך התחבורה החדש בעוד שנה יהיה הרבה יותר גבוה כי יהיה צורך לחכות לרכבת ולעוד אוטובוס בנוסף לזמן ההמתנה לאוטובוס אחד כיום. לפי החישובים הכוללים רק את זמני הנסיעה ללא זמני ההמתנה, נוסע מאותה כתובת בפסגת זאב מזרח (רחמילביץ 106) יחסוך נטו כ- 10 דקות בנסיעה לתחנה המרכזית או לשוק מחנה יהודה, אולם, אם נוסיף את זמן ההמתנה הנוסף לרכבת מתברר כי לא ייחסך זמן בנסיעה גם כאשר יש רק מעבר אחד בין אוטובוס לרכבת. כל זה כמובן עוד לפני שהתחשבנו בצורך להחליף כלי תחבורה שיקשה על הנוסעים בימי גשם או שרב.
החישובים שנערכו לנסיעה מפסגת זאב מרכז (תחנת מוצא – רח’ חיל האוויר 17), מצביעים על מצב הרבה יותר גרוע.  זמן הנסיעה לתחנה המרכזית או לצומת בר אילן לא ישתנה כלל (אם נוסיף את זמן ההמתנה לרכבת זמן הנסיעה אף יגדל). זמן הנסיעה למרכז העיר יקטן במספר דקות אך סביר להניח שיתאזן עם תוספת זמן ההמתנה לרכבת.
המסקנה היא, כי מאד ייתכן שתושבים יעדיפו נסיעה במכוניות פרטיות במקום להיטלטל ולעבור מאוטובוס לרכבת ושוב אוטובוס וכך הרכבת תגרום לעומס תנועה גדול יותר שיחמיר עוד יותר מכיוון שלרכבת תהיה עדיפות בצמתים וברמזורים, עדיפות שתפריע לנסיעה של כלי הרכב הפרטיים.
חברת מועצת העיר נציגת פסגת זאב, יעל ענתבי, מסרה בתגובה כי היה לה ברור שזה יהיה המצב וכך גם חשב ראש העיר לפני הבחירות לעירייה ומייד לאחריהן. מסיבה זו גם לקחה את תיק התחבורה כדי לנסות להפסיק את המחדל שנקרא הרכבת הקלה. לאחר שהתברר, כי לעירייה אין מעמד ואפשרות להחליט להפסיק את הפרויקט והרגולטור שהוא משרד התחבורה הוא המחליט הבלעדי, לא ראתה עניין להמשיך ולהחזיק את תיק התחבורה ולכן העדיפה להתמקד בנושאים הקשורים לפסגת זאב בלבד כולל תחבורה.
במערך התחבורה הציבורית החדש שיפעל באזור פסגת זאב בעוד שנה, עם הפעלת הרכבת הקלה יהיו 4 קווי אוטובוסים שיחברו בין חלקי השכונה ויביאו את הנוסעים לתחנות הרכבת הקלה:
קו 44 בין נווה יעקב לתחנת הרכבת בצומת משה דיין/מאיר גרשון/יקותיאל אדם. קו 44 ייסע מנוה יעקב דרך שד’ משה דיין עד לרח’ רחמילביץ, ייסע לאורך כל רח’ רחמילביץ עד לרח’ מאיר גרשון בו ימשיך עד לתחנת הרכבת בצומת מאיר גרשון/משה דיין תדירות הקו ברוב שעות היום כל 8-10 דקות.

קו 45 מקרית קמיניץ בנוה יעקב למסוף יוספטל בפסגת זאב מזרח. יהיה הקו המרכזי בעל התדירות הגבוהה ביותר. ייסע לאורך שד’ משה דיין עד רח’ חיל האוויר, יכנס לפסגת זאב מרכז לאורך כל רח’ חיל האויר, יפנה לשד’ סיירת דוכיפת ויכנס בחזרה לפסגת זאב מרכז דרך רח’ הסיירת הירושלמית, רח’ הששה עשר ומשם לכיוון הקניון, יכנס למזרח דרך רח’ רחמילביץ יפנה לרח’ דב סדן ואליהו מרידור. חלק מהאוטובוסים שיכונו 45א ייסעו דרך רח’ יוסף נדבה. תדירות הקו בשעות השיא כל 6-10 דקות

קו 41 מתוכנן לחבר בין פסגת זאב דרום לרח’ שמואל תמיר בפסגת זאב מערב, אולם לא ברור אם ניתן להכניס אוטובוס לרח’ שמואל תמיר כך שקו זה ספק אם יפעל.

קו 44 מאזור התעשייה עטרות לפסגת זאב יפעל מספר פעמים ביום. בשעות הבוקר מפסגת זאב לעטרות ובשעות אחה”צ מעטרות לפסגת זאב.

{joscommentenable}

עדכון אחרון ( שבת, 20 מרץ 2010 22:57 )
 

סטטיסטיקה

מונה צפיות תוכן : 917859

חפשו אותנו...

Facebook

סקר

כדי למצוא מקום מגורים לקשישים שיפונו ממלון דיפלומט לצורך שגרירות ארה"ב יש כוונה לבנות מבנה דיור מוגן נוסף בפסגת זאב בשטח המיועד לבית אבות. את/ה בעד או נגד?
 

מבזקים

מבזקים


חדש באתר

זמני השבוע

פרשת השבוע:
שלח לך
כניסת השבת: 19:09
צאת השבת: 20:26

תמונת השבוע

 

סגנית ראש העיר יעל ענתבי מעדכנת את רוה"מ נתניהו לגבי כביש 437