בית דת ומסורת דבר תורה לפרשת ויצא

דבר תורה לפרשת ויצא

 

שכן כך היו הכול אומרים: שני בנים לרבקה ושתי בנות ללבן, הגדולה- לגדול, והקטנה- לקטן.

ולפיכך בכתה לאה עד שנעשו עיניה רכות, לפי שהיתה סבורה לעלות בגורלו של עשו (פרק כט' פס' יז' ברש"י).

ועכשיו, משראתה רחל שיעקוב עומד לשאת את לאה, הלא הייתה צריכה לחשוש פן תעלה היא בגורלו של עשו, (אותה שעה הרי לא ידעה עדיין, כי יעקוב ירצה לעבוד שבע שנים נוספות כדי לשאת גם אותה), ובכל זאת הפקירה את עצמה ואפילו את העולם- הבא שלה, ומסרה את סימניה ללאה, כדי שלא תתבייש.

את זאת זכר לה ה' יתברך- "שמסרה סימניה לאחותה", אף על פי "שהייתה מצירה שלא תעלה בגורלו של עשו", שעל ידי סיועה ללאה להינשא ליעקוב, הריהי מגדילה את סיכוייה היא ליפול בגורלו של עשו.

משראה יעקוב את גודל צדקותה ועוצם מסירות נפשה, עד כדי הפקרת עצמה למען אחותה, נתגברה בו אהבתו אליה.

וזהו פירושו של הפסוק: "ויאהב גם את רחל מ ל א ה"- בשל המעשה שעשתה ללאה כדלה בו אהבתו לרחל. כלומר ה"מ" של "מלאה" אינה באה להורות על יתרון אלא על "ממנו"...

 

סטטיסטיקה

מונה צפיות תוכן : 837075

חפשו אותנו...

Facebook

סקר

איפה אתם עורכים קניות גדולות של מוצרי מזון ומכולת
 

מבזקים


זמני השבוע

פרשת השבוע:
ויצא
כניסת השבת: 16:01
צאת השבת: 17:15

תמונת השבוע