בית דת ומסורת דבר תורה לפרשת בא

דבר תורה לפרשת בא

   המצוה הראשונה בה מצטווים ישראל כעם היא מצות קידוש החודש, החובה לקבוע את מועד החודשים, ובמידת הצורך אף לעבר שנים.

   רש"י בתחילת פירושו לתורה כותב שהתורה צריכה הייתה להתחיל מהפסוק הזה, מפני שזו המצווה הראשונה ופתח בבראשית ללמדנו כי "כוח מעשיו הגיד לעמו, לתת להם נחלת גויים", הארץ של הקדוש ברוך הוא והוא נותנה לאשר ישר בעיניו.

   אם נהרהר מה הן המצוות הבסיסיות ביותר ביהדות, לא רבים יחשבו על מצוה זו כראשונה ובסיסית כל כך. במחשבה תעלה מצות קריאת שמע, מצות השבת ומצוות יסוד נוספות בכל זאת כותבת התורה את המצוה הזאת דווקא, כראשונה מסדר המצוות שמצוה האלוקים את בני ישראל, מדוע?

   בפשטות ניתן היה לומר שחשיבות המצוה היא בכך שטרם צאתם ממצרים חשוב שיידעו מתי זמן הקרבת הפסח, שיכלו לחשב את זמן איסור אכילת החמץ וחובת המצה. גם בצאתם ממצרים, וגם לדורי דורות חייבים ישראל לדעת את הזמן כדי לקבוע לפיו את חובת היום, לכן הקדימה התורה את מצוה זו קודם דיני הפסח.

   ייתכן שבא הדבר ללמדנו נקודה מרכזית, חשיבות הזמן. מצוות רבות תלויות בזמן. אותה פעולה שנעשית ביום שישי אחר הצהרים, רגע אחד היא מותרת, רגע אחד לאחר מכן היא אסורה בחומרת איסור השבת. אכילה שהיא מצוה בערב יום הכיפורים, הופכת כעבור רגע אחד לאיסור חמור של "נפש אשר לא תעונה בעצם היום הזה". בפסח בולט הדבר הן לגבי אכילת חמץ, שמאכל שמותר באכילה הופך לאסור, תוך רגע אחד. הן לגבי מצה, ששניה ששוהה הבצק בתנור מעבר ל-18 הדקות הופכת את המאפה למאכל חמץ, האסור באכילה.

   "ושמרתם את המצות", אומרת התורה. רש"י בפירושו במקום אומר, שחייבים לשמור על המצוות שלא נחמיץ אותן. איך הן מחמיצות? מדגיש המסילת ישרים שברגע אחד של היסח הדעת מחמיצה המצוה. כשלא עושים שום דבר הבצק מחמיץ ואסור באכילה. כשממתינים מעט מעבר לנדרש מאבדים את המצוה החשובה של קריאת שמע. את הפרט הזה רוצה התורה ללמדנו, עד כמה חשוב לשמור על זמן ועל רגע.

   כאשר הופכים בני אברהם יצחק ויעקב לעם, חשוב שיידעו להעריך כל דקה, בידיעה כי נברא עבורם עולם, ממנו יכולים הם להפיק תועלת. לכן פתחה התורה במצוה זו, שכל מהותה הוא לקבוע זמן, לציין שיש מי ש"מחליף את הזמנים", והוא נתן לנו את השעות, הרגעים והימים כדי להשתמש בהם.

   השבח הגדול ביותר שנותן הקדוש ברוך הוא למשה רבינו הוא "עבד נאמן". כך מכנה אותו אלוקים בבואו להסביר לאהרן ולמרים על גדלותו של אחיהם. עבד משמעו שכל זמנו משועבד לאדונו. אין לו זמן משלו. גם עבד ה' הוא מי ש"בכל דרכיך דעהו". בכל רגע ורגע יודע הוא את ה' ואינו עושה לעצמו מאומה. מי שמחשב את אורחותיו ומודע לכך שכל פעולה ראוי לה שתיבחן אם עומדת היא בקריטריונים של רצון ה', ובניין אישיותו, הוא הראוי לתואר נעלה זה. ולוואי ונדע להעריך את המתנה הגדולה שקיבלנו, זמן שמה, וננצלה כראוי וכנכון.

 

סטטיסטיקה

מונה צפיות תוכן : 1034521

חפשו אותנו...

Facebook

סקר

איפה אתם עורכים קניות גדולות של מוצרי מזון ומכולת
 

מבזקים


זמני השבוע

פרשת השבוע:
ויגש
כניסת השבת: 16:15
צאת השבת: 17:30

תמונת השבוע